תגית: נרטיב

פוקו, סקסמניאקיות, תורה ומשכן

פרשת במדבר שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה פותחת כידוע בספירת עם ישראל. (במדבר א' א'-ג'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד… שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. תוצאת הספירה היא 603,550 איש לא כולל בני […]

אסקפיזם לידות ומחלות

  בפרשת תזריע אנו נתקלים בקרבן חדש המכונה "קרבן היולדת" – כל אשה צריכה להביא קרבן לאחר לידתה ובלשון התורה (ויקרא י"ב ב-ז'): אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה…(טמאה שבוע או שבועיים לפי מין היילוד ואז יש לה תקופת "ימי טהרה" של חודש-חודשיים) וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ… תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל […]

כשהאור עולה והחושך יורד

 פרשת תצווה נפתחת בציווי המנורה המנוסח בפרשה שלנו כך (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. הזהר אינו יודע את נפשו מהדימוי הטעון העלאת הנר, ובלשונו "סוד הנר". לאחר שהוא מביא סידרה של הסברים על הקשרים השונים בין עולמנו לעולם העליון ובין חלקים תחתונים […]

כשאלהים והזהר מתנגדים לתפילות

דגם מרכבה מהמוזיאון הבריטי, לקוח מויקיפדיה, צולם בידי https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Ealdgyth   רגע לפני קריעת ים סוף, עם העבדים רואה את פרעה על 600 מרכבותיו . לפניו ים ומאחוריו צבא – מהחזקים בעולם. לישראלים אין בכלל צבא בשלב הזה (יהושע יקים את הצבא לאחר מכן כדי להילחם בעמלק ברפידים). למצרים לעומת זאת יש מאות טנקים. לא פלא […]

נפט וקדושה – סיפור לחנוכה

ספרי המקבים מספרים את סיפור המרד החשמונאי, מנקודת המבט החשמונאית. אגב כך אנו שומעים על אתוסים שאנחנו לא מכירים ממקומות אחרים וכמעט נעלמו מההיסטוריה שלנו. בתחילת ספר מקבים ב', שנכתב במקורו יוונית, מצוטטת איגרת מיהודי ישראל ליהודי  מצרים. מטרת האיגרת היא לשכנע את יהודי התפוצות לחגוג את חג החנוכה, וכך מתארת האיגרת את השתלשלות הקדושה […]

פיוס ופסיכולוגיה חיובית

פרשת ניצבים מופיעה אחרי פרשת הקללות שבפרשת "בחקותי". היא מתארת ברית חגיגית שכורת ה' עם ישראל ובה מובטח שגם לאחר קללות קשות אנו נשוב בתשובה  ואכן אלהים יגאל אותנו כמתואר בהרחבה בדברים פרק ל': וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ…  וְשַׁבְתָּ עַד ה'… וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ […]

חביבים ייסורים או נהדר שאתה חולה

בפרשת "ואתחנן" משה מצדיק את העובדה שאלוהים ייסר אותנו במדבר וגם את כל הייסורים שאלוהים עוד מתכוון להפיל עלינו במילים (דברים ח' ה'): וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. המדרשים כמובן נדרשים לשאלת הייסורים באריכות רבה. בתוך שלל ההתייחסויות הללו מופיע סיפור שריגש אותי במיוחד. הוא עוסק בהתמודדות עם […]

למה זה קרה לנו?

  פרשת חקת מספרת על מגפת נחשים ממיתים שנפסקת באמצעות קמע של נחש מנחושת (במדבר כ"א ה'-ח'): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר?! כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ: חָטָאנוּ כִּי […]

על מחיריה של קונספציה

  פרשת קרח נפתחת במילים  (במדבר ט"ז א'): וַיִּקַּח קֹרַח. על הפעל "וַיִּקַּח" מעיר המדרש (במדבר רבה י"ח ב'): אין "ויקח" אלא משיכת הדברים רכים. שנמשכו כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו… שבדברים רכים משך לבם.  המדרש עומד על כך שמשהו ברטוריקה של קרח גרם לכל ההנהגה להימשך אחריו, להאמין במרידה שסופה מגפה ושגבתה כמעט 15,000 […]

הבן האדיש וההיסטוריה הלא רלוונטית

אחד הדברים המפחידים אותי במיוחד הוא הרעיון שבניי לא ימצאו עניין במסורת שלי, בדברים הבסיסיים המכוננים את זהותי. שהם ינתקו שלשלת של אלפי שנים שאני מוצאת בה משמעות ועושר אינסופיים. איני מפחדת מהבן הרשע או מזה שאינו יודע לשאול. אני מפחדת מהבן האדיש. שהזהות הזו כבר אינה רלוונטית עבורו. מתוך כך אני מוצאת עניין עמוק […]