נתאווה
אחד הגמולים הטובים של פרשת השבוע היא הבטחת הקב"ה שהוא ישכון בתוכנו (ויקרא כ"ו ג', י"א): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם… וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… אומר על כך המדרש (תנחומא לויקרא, כ"ו ג'): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" מה כתיב (=כתוב) שם? "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם"… שעל מנת כן יצאו ממצרים, שיעשו את המשכן ותשרה שכינה […]
השיר הפשוט של הלחם
פרשת אמור עוסקת בהרחבה בקדושתם של הכוהנים ובחובתם להיות קדושים. אבל באמצע היא "מגניבה" פסוק אחד על החובה שלנו לקדש אותם (ויקרא כ"א ח'): וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. ככלל, התורה לא מרבה לתת נימוקים למצוותיה, אולם בענייננו היא בוחרת לנמק את מצוות קידוש הכוהנים. באופן מפתיע, הנימוק איננו בשל כך שהם מקשרים […]
נתעלמה ממנו הלכה
בפרשת שמיני, נדב ואביהוא, בני אהרן, מתים מאש ה' בשיא חגיגות הקמת המשכן. טרגדיה נוראית נופלת על המשפחה שאיבדה את שני בניה באותו יום, ברגע בו עלו לגדולה להגשים את ייעודם ככהנים. משה מנצח על פינוי הגופות, על ההודעה למשפחה האבלה ובראשה אהרן. אוסר על אהרן ועל שני בניו הנותרים אלעזר ואיתמר לצאת מאהל […]
בהערצה לויקרא
בעל ההפטרה מציע לנו פרשנות לתורת הקורבנות של ספר ויקרא, ודרכה אולי לספר בכללותו. כך נפתחת ההפטרה (ישעיה מ"ג, כ"א-כ"ה): עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ… לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי – אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ, הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי […]
כמעט עבודה זרה
ספר ויקרא מכונה בפי חז"ל (וגם בחקר המקרא המודרני) תורת כהנים. רובו המכריע עוסק בעבודת המקדש (ליתר דיוק המשכן) ועבודת הקורבנות. על הספר דורשת הגמרא (סנהדרין, ק"ג, ב'): תנו (=שנו) רבנן: מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים כנגד שני (=שנות) מלכותו, אחאב שמונים וחמשה, ירבעם מאה ושלשה. שלושת המלכים הרשעים ביותר במסורת היהודית, המלכים […]
שיגרה זה רע?
פתיחתו של ספר ויקרא, וחלק לא מבוטל ממכלול הספר, עוסקים בקורבנות. בעיני רבים מאיתנו (לרבות למשל הרמב"ם) קורבנות זה פרימיטיבי, בעיני אחרים זה משעמם. המדרש מציע שקורבנות הם יסוד התורה כולה. בספרא (קובץ מדרשי הלכה תנאי על ספר ויקרא. מכונה גם "תורת כהנים") על פרשת קדושים מופיע המדרש המפורסם (ספרא ב' ד'): (ויקרא י"ט, י"ח) […]
מסורת של צדק חברתי
ספר ויקרא הוא "תורת כהנים" מעורר פעמים רבות אי נחת אצל הקורא המודרני. חלקים גדולים עד מאוד מהספר מוקדשים לעבודת הקורבנות ובכלל לעבודת הכוהנים ותפקידיהם. כבר בפתיחת הספר, בקרבן הראשון שמתאר הספר, קרבן עולה שאדם מביא לרצונו ברור מאוד מה עושה הקורבן (ויקרא א' ג'-ד') וְסָמַךְ (המקריב) יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה, וְנִרְצָה לוֹ,לְכַפֵּר עָלָיו. הקורבן […]
מדוע אי אפשר לבנות את המקדש
הפרשות המסיימות את ספר שמות עוסקות בבניית המשכן. המדרש מספר לנו דבר מדהים שכלל לא עולה מהכתובים: העם לא הצליח לבנות את המשכן! וכך אומר המדרש (שמות רבה נ"ב ד'): אמר שלמה (משלי ל"א כ"ט): "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה "שמשה היה מעולה מכולם…למה?שעשו את המשכן ולא היו יודעין ליישבו.מה עשה?נטלו כל אחד ואחד […]
מין בשאינו מינו
פרשת ויקהל מתארת באריכות רבה את הוראות בניית המשכן. מדרש תנחומא פותח את פירושו לפרשת ויקהל כך (תנחומא ל"ה א'): (שמות ל"ה ל') "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה". ילמדנו רבנו: עד כמה חייב אדם המטפל בכלאים? כך תני רבי שמעון בר יוחאי: ובגד כלאים […]
כשהתורה טעתה
גיבור פרשת ויקהל הוא בצלאל בונה המשכן, שהתורה מהללת את חוכמתו בסופרלטיבים יוצאי דופן (שמות ל"ה ל'-ל"א): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה. על הפסוקים הללו מביאה הגמרא שרשרת מדרשים רדיקליים ביותר (ברכות נ"ה א'). בתחילה היא […]