חביבים ייסורים או נהדר שאתה חולה
בפרשת "ואתחנן" משה מצדיק את העובדה שאלוהים ייסר אותנו במדבר וגם את כל הייסורים שאלוהים עוד מתכוון להפיל עלינו במילים (דברים ח' ה'): וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. המדרשים כמובן נדרשים לשאלת הייסורים באריכות רבה. בתוך שלל ההתייחסויות הללו מופיע סיפור שריגש אותי במיוחד. הוא עוסק בהתמודדות עם […]
שיני בנים תקהינה – רגעי קורונה
בפרשת מטות בני גד ראובן וחצי שבט המנשה (המכונים "שניים וחצי השבטים"), הגיעו לנחלה בה הם מעוניינים, באזור צפון ירדן והגולן, בעבר הירדן המזרחי. למרות זאת הם נדרשים להתגייס ולסכן את נפשם למען הצורך הלאומי הכולל של הנחלת הארץ. אבל יש להם רכוש רב, נשים וילדים שהם אחראים עליהם. איך מאזנים בין המחויבויות לכלל […]
על מסורת ומשפחתיות
אני מבקשת ללמוד שתי מימרות תלמודיות קצרות שעניינן בעיקרו חינוכי ומשפחתי הנוגעות לערב פסח ולערב יום הכיפורים. הגמרא (פסחים ק"ט א') מלמדת: אמרו עליו, על רבי עקיבא: מימיו לא אמר "הגיע עת לעמוד בבית המדרש" חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים. בערבי פסחים בשביל תינוקות, כדי שלא ישנו. וערב יום הכיפורים כדי שיאכילו את בניהם. […]
הבן האדיש וההיסטוריה הלא רלוונטית
אחד הדברים המפחידים אותי במיוחד הוא הרעיון שבניי לא ימצאו עניין במסורת שלי, בדברים הבסיסיים המכוננים את זהותי. שהם ינתקו שלשלת של אלפי שנים שאני מוצאת בה משמעות ועושר אינסופיים. איני מפחדת מהבן הרשע או מזה שאינו יודע לשאול. אני מפחדת מהבן האדיש. שהזהות הזו כבר אינה רלוונטית עבורו. מתוך כך אני מוצאת עניין עמוק […]
שיחה על שברים במסורת
אנו קוראים בהגדה של פסח (בעקבות המכילתא על שמות י"ג י"ד): כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול. מדרש ארבעת הבנים מבוסס על פסוקים המצווים עלינו לספר לילדינו על יציאת מצרים. מסתבר שכל הפסוקים הללו עוסקים במסר שיש להעביר בזמן של שינוי פוליטי קיצוני. ברגע המעבר מהמשבר לעצמאות לאומית בארץ ישראל. עוד […]
חנוכה כתיקון משפחתי
סיפורי יוסף פותחים בהעדפתו של יעקב את יוסף מכל בניו. הגמרא תולה בהורות קלוקלת זו את שיעבוד ישראל במצרים (שבת, י' ב'): אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים. שבשביל משקל שני סלעים (פחות מ-40 גרם) מילת (=צמר רך) שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו – נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו […]
רצח על רקע נטיה מינית ומגדרית
המקרא מספר לנו על בת יפתח, רגע לפני שאביה מקריב אותה (שופטים יא, לח): וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל בְּתוּלֶיהָ עַל הֶהָרִים . במדרש נועז מציעה רבקה לוביץ' לקשור בין הקרבתה של בת יפתח לנטיותיה המיניות וכך היא דורשת (לוביץ', מדרשי בת יפתח, בתוך האשה ביהדות: סדרת דיונים, 11 (תשס"ג), הוצאת בר אילן, עמ' […]
קורבן יולדת
הפרשה מצווה על מה שמכונה בהלכה "קרבן יולדת" (ויקרא י"ב ב'-ו'): אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה… וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָה לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת… לאחר שהיולדת היתה טמאה במשך יותר מחודש אם ילדה בן, וחודשיים וחצי כמעט אם ילדה בת, היא מביאה שני קרבנות. האחד קרבן עולה […]
"אָנֹכִי ה'" כבחירה אתית
עשרת הדברות נפתחות בהיגד הידוע (שמות כ' ב'): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם… נהרות של דיו נשפכו על השאלה האם מדובר בציווי. תפיסות רציונליסטיות, שנטו לתפוס את האמונה כהכרח לוגי למי שמעיין כראוי, נטו לראות בכך מצוה (למשל הרמב"ם). אחרים חשבו שאף אם האמונה היא תוצאה של השכלה ראויה, הרי ידיעה היא עניין הכרחי ואין […]
מה שחשבתי תהום היה שער
את שבת פרשת בשלח, הידועה כ"שבת שירה", אני אוהבת להקדיש לשירה. המדרש מתאר (שמות רבה כ"ג י"א): כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות. לומר מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת? כך הן. הצרות באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבות…. אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו… באותה שעה אומרים שיר לשון זכר שנאמר […]