תגית: יחזקאל

החגים בתנ"ך

אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]

מחיריו של "כור ההיתוך"

הפטרת פרשת החודש מזמנת סוגיה תלמודית מרתקת ואקטואלית במיוחד על ההתייחסות לנרטיבים חולקים בתוך חברה. אולם לצורך הבנת הסוגיה נדרשת הקדמה טכנית מעט על ההפטרה. (יחזקאל מ"ה). יחזקאל היושב בגלות בבל חולם על מקדש מתוקן ופולחן ראוי. בהפטרת החודש הוא מתאר את החגים במקדש. אולם למרבה ההפתעה יחזקאל אינו מכיר את יום הכיפורים (גם לא את […]

הצער בהגשמת חלומות

  פרשת אמור היא גולת הכותרת של ספר תורת כהנים הוא ספר ויקרא. היא הפרשה האחרונה בספר ויקרא שמתייחסת למשכן והיא מתארת בפרוטרוט את עבודת הכוהנים. בהתאם, ההפטרה היא מיחזקאל, פרק מ"ד. הפרק הוא חלק מחזון הגאולה המקדשי של יחזקאל (שחי לאחר חורבן בית ראשון בגלות בבל) ומתמקד במצוות המיוחדות לכוהנים ובתפקידם. אולם יחזקאל אינו חוזה […]

אוכלי נבלות וטרפות

בפרשת אמור כמו בהפטרתה מתחבאת מחלוקת עזה שחז"ל וביתר שאת הראשונים והאחרונים ניסו להסתיר אותה. בפרשה מצווים הכהנים שלא לאכול נבלות וטרפות (ויקרא כ"ב א'-ב', ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו…  נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ. ההפטרה נוקטת באותה גישה בדיוק. וכך מצווה יחזקאל בשם ה' (יחזקאל מ"ד ל"א): […]

מה שראתה שפחה על הים – על הוודאות

לפני 3,333 שנה (פחות או יותר…) [לפי הספירה המסורתית. הדברים נכתבו בשנת 2021], בשביעי של פסח, חצו בני ישראל את ים סוף. לכן אנו קוראים את סיפור חציית ים סוף ואת השירה הגדולה והמפורסמת שבאה בעקבותיו – שירת הים. נדמה שכמעט מיותר לציין כמה חיוניות יש במסורתו של עם שחוגג כהיסטוריה מתוארכת אירועים שאירעו לפני למעלה […]

הצדקות להחרבת אויב

בשמחתם של בני ישראל על כך שהמצרים טובעים בים הם משוררים (שמות ט"ו ד'): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. כידוע כשבאו המלאכים לשיר על אותו אירוע, גער בהם אלהים (מגילה י' ב', סנהדרין ל"ט ב'): מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? לעומת זאת שירתם של ישראל נכנסה למסורת כאחד […]

כוחו של דימוי

נושאן ההיסטורי של ההפטרות לפרשת וארא ופרשת בא הוא אחד. שתי נבואות, האחת של יחזקאל והשניה של ירמיהו, על מלחמה בין מצרים לבבל שבה עתידה לנצח בבל בראשות נבוכראצר [כך במקור] ומצרים תנחל תבוסה קשה. שני הנביאים טועים. אולם יחזקאל המנבא תבוסה זו (יחזקאל כ"ט א'-כ') מנמק את נבואתו באימפריאליזם המצרי והאלהת מלכי מצרים. ירמיהו […]

על התנגדות לאימפריאליזם ופונדמנטליזם

אחד הטקסטים האנטי-אימפריאליסטים העתיקים בעולם מופיע בהפטרה לפרשת וארא (יחזקאל, כ"ט, י"ד-ט"ו): וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה. מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם. בחזונו של יחזקאל מצרים נענשת עמוקות על יהירותה והאלהת מלכיה. אולם הייעוד הגדול של העונש […]

לחיות בתוך מפנה היסטורי

בפרשת שמות מגיעים משה ואהרן למפגש הראשוני עם העם, והעם נענה להם באופן מלא (שמות, ד' ל'-ל"א): וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם. וַיַּאֲמֵן הָעָם. תוך פחות משני פרקים הם פוגשים בעם שוב, ופורשים בפניהם את מלוא חזון הגאולה: היציאה ממצרים, קבלת ה' כאלהים, והחזרה לארץ המובטחת. […]

געגועים לגילויים

בפרשת שמות משה עומד מול הסנה הבוער ואלהים מצווה אותו (שמות ג' ה'): וַיֹּאמֶר: אַל תִּקְרַב הֲלֹם. שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. על כך מעיר המדרש (שמות רבה ב' ו'): "שַׁל נְעָלֶיךָ" כל מקום שהשכינה נגלית אסור בנעילת הסנדל וכן ביהושע (יהושע ה' ט"ו) "שַׁל נְעָלֶיךָ" (כשיהושע […]