גזרות המלכות ויום בא הפליט

הערות לעשירי בטבת תשפ"ה. הגמרא דנה בשאלה האם ישנו חיוב לצום בעשירי בטבת (ראש השנה י"ח ב'): אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא מאי דכתיב (מהו שכתוב – זכריה ח' י"ט): כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה" קרי להו (קורא להם) […]

גוג ומגוג – דיווחי מלחמה

הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]

גוג ומגוג – דיווחי מלחמה

הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]

גוג ומגוג – דיווחי מלחמה

הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]

גוג ומגוג – דיווחי מלחמה

הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]

כשהמיסטיקה ניצחה את המשנה

בתקופת התנאים מתחילה להתגבש מסורת קבועה של קריאה בתורה. בשבתות קוראים לפי הסדר ובתקופה התנאית ואפילו האמוראית לא ברור שהסדר הזה הוא לגמרי קבוע (ראו בבלי ל"ב א', שם הגמרא קובעת שבכל שבוע קוראים מהמקום שהפסיקו בו שבוע קודם). אפילו המנהג להפטיר בנביאים כבר ידוע למשנה (ומהברית החדשה עולה שהוא קדום לזמן המשנה) אם כי […]

תחיית המתים

בהפטרת חול המועד פסח אנו קוראים את חזון התחיה האולטימטיבי של מסורת ישראל – חזון העצמות היבשות (יחזקאל ל"ז י"א-י"ד): וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, הִנֵּה אֹמְרִים: יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ – נִגְזַרְנוּ לָנוּ. לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלהים, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם […]

כי שתים רעות עשה עמי

בהפטרה לפרשת מסעי קובל ירמיהו (ב', י"ג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. מפשט ההפטרה לא ברור לאיזה "שתיים" הוא מתכוון, שכן לאורך כל הפרק מתואר חטא אחד בלבד, החטא של עבודה זרה. התלמוד הבבלי (תענית ה' א'-ב') מפרש: כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. תרתין הוא דהוו?! (שתיים הם עשו?!)… אמר רבי יוחנן: אחת שהיא שקולה כשתים. […]

דתיות "בלעמית"

לאורך כל פרשת בלק, מתחילתה ועד סופה מוצג בלעם כאחד האנשים הדתיים ביותר בכל המקרא. החל מפגישתו הראשונה עם עבדי בלק הוא מודיע (במדבר כ"ב ח'): וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי. ‏כששליחי בלק חוזרים אליו ומתחננים לעזרתו בהבטחות מלכותיות חוזר ומסביר בלעם (שם י"ח):  ‏‏אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא […]

על אמונה ומוסר

פרשת בלק למעשה עוסקת בבלעם. אנחנו פוגשים את המעלה העליונה ביותר של אדם – מי שזוכה להתגלות אלהית, כמאמר הכתוב (דברים י"ח ט"ו): נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן.  התוכנית המקורית של התורה היתה שנונהג באמצעות נביאים. הרמב"ם כותב בהרחבה על הנביא (מורה נבוכים חלק שני פרק ל"ב, בתרגום אבן תיבון): דעות […]