בנפול אויבנו – שמחת המלחמה
הגמרא במסכת מגילה מציעה כמה מדרשי פתיחתאות לקריאת המגילה. בניגוד למסורת הארץ-ישראלית בה מטרתו של מדרש פתיחתא היא לקשור פסוקים שונים ורעיון דרשני לפסוק הראשון אותו עומדים לקרוא בבית הכנסת, מדרש הפתיחתא הבבלי מטרתו לתת נקודת מבט כוללת על מה שאנו עומדים לקרוא (ראו מאמרו של אליעזר סגל). רבי יהושע בן לוי מציע את […]
תנאי מלחמה ובנות צלופחד
שאלת המפתח של פרשת שלח-לך, היא כיצד יוצאים למלחמה בכלל ומלחמה לכיבוש שטח חדש בפרט. הפרשה פותחת בחטא המרגלים. לאחר העונש הכבד המוטל על העם לפיו דור שלם יתפגר במדבר, מתוארת המלחמה היזומה הראשונה בתולדות עם ישראל, המכונה במסורת שלנו "חטא המעפילים" (במדבר י"ד ל"ט-מ"א): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. […]
נרות בהרי אררט – טיפול בטראומה
אם התקיפה הלילה באיראן נגעה בעצביכם החשופים, אם כמוני אתם מתקשים להתמודד עם הסלמה במלחמה, עם עוד חרדה, עם גורם טראומה נוסף – מוזמנים ומוזמנות לשמוע סיפור זוהרי לפרשת השבוע, פרשת בהעלתך. פעם אחת, היו היה, בארץ רחוקה רחוקה (הזהר המתורגם, בהעלותך, דף קמ"ט א'): רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יִצְחָק הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. פָּגְעוּ […]
אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ג'
לחלק ב' לחלק א' בפרקים הקודמים תיארנו את היחסים העגומים בין ישראל למואב עד למאה ה-9 לפנה"ס. במאות השנים עד לחורבן בית המקדש הראשון ממשיכים המואבים להיות אויבים מרים של ישראל. כך למשל מנבא צפניה במאה ה-7 לפנה"ס, בתקופת ממלכת יאשיהו (צפניה ב' ט'-י'): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם […]
אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ב'
לחלק א' בחלק הקודם סקרנו את יחסי ישראל והמואבים עד סוף תקופת השופטים. לאחר תקופת השופטים עולה שאול ומצליח להילחם במואבים כמו גם בעמים שכנים נוספים בהצלחה ניכרת (שמואל א' י"ד מ"ז-מ"ח). גם דוד, שבתקופה בה הוא מאפיונר שאליו מתקבצים כל אנשי המצוק, החייבים הבורחים מנושיהם וכל מרי הנפש, יושב עם המואבים (שמואל א' כ"ב […]
אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק א'
מרגע שרות מגיעה עם נעמי לישראל ועד שהיא נישאת לבעז, היא מפסיקה להיות רות ומתחילה להיות "רות המואביה" או סתם "נערה מואביה", ותושבי בית לחם לא אוהבים את המואבים. אכן כשבעז נוטה לה חסד, מציע לה ארוחת צהריים והגנה כשהיא מלקטת בשדותיו היא מופתעת ואומרת (רות ב' י'): מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי, וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה? […]
ידידי השכחת
פיוטים רבים הוקדשו לשביעי של פסח. אחד מהם, שנראה מתאים במיוחד לזמן הזה הוא פיוט של ריה"ל (רבי יהודה הלוי, ספרד-ישראל, המאה ה11-12) שהושר בעיקר בארם צובא עירק ומרוקו: ידידי השכחת / רבי יהודה הלוי יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין […]
כמה זקוקים אנו לרחמים
גלגוליו של י"ג באדר מגילת אסתר בנויה כרשומון של סיפור מתח (עם אקספוזיציה רחבה מאוד על העושר הריקנות והשחיתות בבית המלכות). המתח מתחיל כשהמן מבקש מאחשוורוש להרוג את כל היהודים ומקבל את מבוקשו. ההודעה יוצאת (אסתר ג' י"ב): וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן. בי"ג בניסן […]
כשהאור עולה והחושך יורד
פרשת תצווה נפתחת בציווי המנורה המנוסח בפרשה שלנו כך (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. הזהר אינו יודע את נפשו מהדימוי הטעון העלאת הנר, ובלשונו "סוד הנר". לאחר שהוא מביא סידרה של הסברים על הקשרים השונים בין עולמנו לעולם העליון ובין חלקים תחתונים […]
בצל התנין הגדול
פרשת בא נפתחת בפסוק (שמות י' א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה. עד לפרשת בא, הלך משה אל פרעה. בפרשה שלנו מְצֻוֶּה משה לבוא אליו, להיכנס למקומו, לנעליו, לראשו. לא רק זאת, מציווי האל משמע שאלהים נמצא במקומו של פרעה ולא במקומו של משה, שכן הוא המזמין את משה לבוא אל פרעה. […]