תגית: גאוגרפיה

המסורת שלפיה לא יצאנו ממצרים

בשבת חול המועד פסח אנחנו קוראים את נבואתו המרשימה של יחזקאל הידועה כ"חזון העצמות היבשות" (יחזקאל ל"ז א'-י"ד). מעין עדות על תחיית המתים ללא גאולה וקץ ההיסטוריה. אכן השאלה מי הם המתים הללו מעסיקה מדרשים רבים (ראו סנהדרין צ"ב ב') מתוכם אני מבקשת להביא את עמדתו של רב (המאה ה-2-3 לספ'. מייסד ישיבת סורא. מראשוני אמוראי […]

היכן היא טובתו של זה?!

בפרשת כי תצא מצווה התורה (דברים כ"ב ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּור לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ, בְּכָל עֵץ או עַל הָאָרֶץ, אֶפְרחִים אוֹ בֵיצִים, וְהָאֵם רבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים או עַל הַבֵּיצִים – לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. המצווה הזו פתחה תיבת פנדורה שלא מצליחה […]

המקום אשר יבחר ה'

החטיבה שבין פרשת ראה לפרשת כי תבוא היא אגד של מצוות שאנו מצווים לנהוג בהן בארץ אליה עומדים בני ישראל להיכנס. לפני תחילת המצוות הללו מצווה התורה (דברים י"א כ"ט-ל'): וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל,  הֲלֹא הֵמָּה […]

על שיח פמיניסטי

  בפרשת פנחס מופיע סיפורן של בנות צלופחד – מחלה, נועה, חגלה, מלכה ותרצה. מהממצאים הארכיאולוגים אנו יודעים שמדובר בחמשת ערי מחוז השייכות לנחלת מנשה. משמע שלפי המסורת הישראלית נשים עמדו בראש בית אב גדול שהיה ראוי לנחלה, הקימו ערי מחוז ועמדו בראש הנפות האזוריות. במסורת הישראלית (בניגוד למסורת היהודאית) יש נשים שעומדות בראשי "חמולות" […]

בין מיכה לנחמיה – בלק ובדלנות לאומית

על המפגש בין ישראל למואבים במסע בני ישראל ממצרים לארץ ישראל יש בתורה 3 גירסאות שונות. לפי פרשת חקת ובלק (במדבר פרקים כ'-כ"א) בני ישראל מגיעים לאדום מדרום, בעבר הירדן המזרחי, מבקשים לעבור בה לאורך בקעת הירדן ולרכוש מים ואוכל. מלך אדום מסרב ומעמיד כוחות צבאיים מול ישראל. הישראלים עוקפים את אדום וארץ מואב ממזרח וחוזרים […]

המלבי"ם נגד סחר בנשים

  בימים אלו, ימי פרשת בהעלתך, חלים שני ימי יארצייט לשתי נשים יקרות לי מאוד. הראשונה היא סבתא שלי. השניה היא מי שהיתה לי כאם מאמצת בתקופות  קשות בחיי – נעמה. כבר כמה שבועות אני מסתובבת אחוזת געגועים לשתי נשים, שכל אחת בדרכה, מתוך אישיות אחרת לגמרי, ובנסיבות שונות לגמרי, התמודדה עם שוליות חברתית. שתיהן, […]

למה ספירה, גירסת ההפטרה

  פרשת במדבר לא מפסיקה לספור את בני ישראל. למעשה היא פוקדת אותם ב-5 מניינים שונים: לשבטים, לדגלים, ללוויים, לבכורות, וללוויים בגילאי עבודה. שלש שאלות גדולות מעלה הפרשה שלנו: מה פתאום סופרים בכלל? ומדוע סופרים פעם שניה, אחרי שזמן קצר קודם לכן ספרו את העם בספר שמות (בפרשת כי תשא)? ואיך זה שמניין האנשים זהה […]

עמוס הנביא פותר את חידת "קדושים"

פרשת קדושים מעמידה את אחת המחלוקות הגדולות בתולדות היהדות – מה משמעותה של הקדושה של עם ישראל. האם היא "סגולה"? דהיינו תכונה מהותנית שמבדילה את היהודים מכל עמי העולם? הקנייתים רצים הכי מהר, הוויקינגים הכי מגודלים, והיהודים הכי קדושים? אנשי הסגולה טוענים שכל אמונה אחרת היא התכחשות לייחוד הלאומי והדתי שלנו. בגידה בברית. או שזו מצוה […]

חירות או שירה

במקביל לניצחון הצבאי על פרעה מלך מצרים, ולשירת הים בעקבותיו אנחנו קוראים בהפטרה לפרשת בשלח, על הניצחון הצבאי על יבין מלך חצור ואת שירת דבורה בעקבותיו (שופטים ד'-ה'). לדבורה יש שני תפקידים: היא גם נביאה – דמות דתית – מיסטית. (אנחנו בשלב הנבואה הקדומה),  וגם שופטת – מנהיגה אזרחית. היא יושבת בדרום השומרון (בין נחלת […]

לשכשך רגליים בנחל קדרון

הפטרת פרשת נח מזכירה את הבטחת ה' לאחר המבול  (ישעיה נ"ד ח'-ט'): בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ – אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'. כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ, כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. בירושלמי (תענית ג' ט', דף ט"ז ב') מובא בשם רבי אליעזר […]