תגית: אתוס

פוקו, סקסמניאקיות, תורה ומשכן

פרשת במדבר שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה פותחת כידוע בספירת עם ישראל. (במדבר א' א'-ג'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד… שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. תוצאת הספירה היא 603,550 איש לא כולל בני […]

על שירה והגירה

  רוב ההיסטוריה היהודית, כשאנשים חלמו על שיבת ציון, הם חלמו על עליה וגאולה, אבל באותם חלקים קטנים מההיסטוריה, כשאנשים הגשימו את שיבת ציון הם נתקלו בטלטלת ההגירה. פרשת בהר-בחקתיי היא ברית הכנה לכניסה לארץ ישראל, היא שיבת ציון הראשונה. פתיחתה של הברית היא מצוות השמיטה, כמאמר הכתוב (ויקרא כ"ה ב'-ד'): כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ […]

אתוס ומחירו

התורה וההגדה של פסח נוטות לתאר את יציאת מצרים באופן הרואי. אחרי שנות השיעבוד והג'נוסייד, אלהים נוקם במצרים באמצעות עשר המכות והטביעה בים סוף וגואל את עם ישראל ביד חזקה בזרוע נטויה באותות ובמופתים. לעומת זאת המדרש התנאי מצייר תהליך הרבה יותר אפל לפיו רבים או אפילו הרוב מעם ישראל מתו במכות מצרים. ובלשון המדרש […]

כי שתים רעות עשה עמי

בהפטרה לפרשת מסעי קובל ירמיהו (ב', י"ג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. מפשט ההפטרה לא ברור לאיזה "שתיים" הוא מתכוון, שכן לאורך כל הפרק מתואר חטא אחד בלבד, החטא של עבודה זרה. התלמוד הבבלי (תענית ה' א'-ב') מפרש: כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. תרתין הוא דהוו?! (שתיים הם עשו?!)… אמר רבי יוחנן: אחת שהיא שקולה כשתים. […]

ביאליק ואנקרי עונים לתנחומא

התורה מתארת באריכות את מסעי בני ישראל במדבר, כמו למשל בפסוקים הללו (במדבר ל"ג כ"ד-כ"ה): וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. כך במשך 49 פסוקים, מ"ט שערי שממון, ממקום למקום. ויסעו, ויחנו, בחרדה וממנה. **** שני נושאים מסיימים את הפרשה האחרונה בספר במדבר: הראשון, סיכום המסעות במדבר, והשני, […]

הערעור על האתוס

  פרשת מטות נפתחת בענייני נדרים (במדבר ל' ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. השאלה המתבקשת היא מה עושים דיני הנדרים והתרתם בפרשת מטות, בספר במדבר. התורה כבר […]

בין מיכה לנחמיה – בלק ובדלנות לאומית

על המפגש בין ישראל למואבים במסע בני ישראל ממצרים לארץ ישראל יש בתורה 3 גירסאות שונות. לפי פרשת חקת ובלק (במדבר פרקים כ'-כ"א) בני ישראל מגיעים לאדום מדרום, בעבר הירדן המזרחי, מבקשים לעבור בה לאורך בקעת הירדן ולרכוש מים ואוכל. מלך אדום מסרב ומעמיד כוחות צבאיים מול ישראל. הישראלים עוקפים את אדום וארץ מואב ממזרח וחוזרים […]

מחיריו של "כור ההיתוך"

הפטרת פרשת החודש מזמנת סוגיה תלמודית מרתקת ואקטואלית במיוחד על ההתייחסות לנרטיבים חולקים בתוך חברה. אולם לצורך הבנת הסוגיה נדרשת הקדמה טכנית מעט על ההפטרה. (יחזקאל מ"ה). יחזקאל היושב בגלות בבל חולם על מקדש מתוקן ופולחן ראוי. בהפטרת החודש הוא מתאר את החגים במקדש. אולם למרבה ההפתעה יחזקאל אינו מכיר את יום הכיפורים (גם לא את […]

עמוס הנביא פותר את חידת "קדושים"

פרשת קדושים מעמידה את אחת המחלוקות הגדולות בתולדות היהדות – מה משמעותה של הקדושה של עם ישראל. האם היא "סגולה"? דהיינו תכונה מהותנית שמבדילה את היהודים מכל עמי העולם? הקנייתים רצים הכי מהר, הוויקינגים הכי מגודלים, והיהודים הכי קדושים? אנשי הסגולה טוענים שכל אמונה אחרת היא התכחשות לייחוד הלאומי והדתי שלנו. בגידה בברית. או שזו מצוה […]

בין קהילה להנהגה

פרשת ויקהל נפתחת בפסוק (שמות ל"ה א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. הפועל להקהיל נדיר למדי במקרא בכלל ובתורה בפרט והמדרש כמובן עומד על כך מיד, ומפנה אותנו להתקהלויות האחרות שיש בתורה. כך אומר המדרש (מדרש לקח טוב שמות ל"ה): תבוא קהילת משה רבינו, […]