אסקפיזם לידות ומחלות
בפרשת תזריע אנו נתקלים בקרבן חדש המכונה "קרבן היולדת" – כל אשה צריכה להביא קרבן לאחר לידתה ובלשון התורה (ויקרא י"ב ב-ז'): אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה…(טמאה שבוע או שבועיים לפי מין היילוד ואז יש לה תקופת "ימי טהרה" של חודש-חודשיים) וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ… תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל […]
וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.
החלק המוכר ביותר בפרשת שמיני ואחד הסיפורים מרטיטי הלב בתורה הוא מותם של בני אהרן (ויקרא י' א'-ג'): וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר […]
נבלות וטרפות – על נורמות וזהות
בתוך התורה קיימת מחלוקת האם מותר לאכול נבלות וטרפות. ספר ויקרא סבור שרק לכהנים אסור לאכול נבלות וטרפות (ויקרא כ"ב א'-ב', ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו… נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ. ואילו לכלל ישראל מותר (למשל ויקרא י"א ל"ט-מ'): וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה… […]
אוכלי נבלות וטרפות
בפרשת אמור כמו בהפטרתה מתחבאת מחלוקת עזה שחז"ל וביתר שאת הראשונים והאחרונים ניסו להסתיר אותה. בפרשה מצווים הכהנים שלא לאכול נבלות וטרפות (ויקרא כ"ב א'-ב', ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו… נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ. ההפטרה נוקטת באותה גישה בדיוק. וכך מצווה יחזקאל בשם ה' (יחזקאל מ"ד ל"א): […]
לא המתים יהללו יה
במרכזה של פרשת שמיני, עומדת חנוכת המשכן. לאחר שבעה ימי הכנות (המכונים שבעת ימי המילואים) כשירים הכהנים לעבוד את ה' במשכן וכל העם מחכה להתגלות האלהית. למרבה הזוועה העם נחשף לקורבנות הראשונים של קדושת המשכן – נדב ואביהו. בפרשה משה מצווה על המשפחה האבלה להמשיך בסדר העבודה כמתוכנן. תגובתו של אהרן היא (ויקרא י' ג'): […]
מה אכפת לאלהים
פרשת שמיני כוללת רשימה ארוכה של מוצרים מן החי שאסור לנו לאכול המכונה "פרשת מאכלות אסורות". על דיני הכשרות הללו חוזר מדרש תנחומא ושואל: "מה אכפת לו להקדוש ברוך הוא" איך יאכלו ישראל. ובלשון המדרש (תנחומא שמות י"א ח'): וכי מה איכפת לו להקדוש ברוך הוא, בין ששוחט את הבהמה ואוכל, או אם נוחר ואוכל. […]
על עצמאות משפט וסעודות חלומיות
פרשת שמיני מפרטת את סוגי הבשר שמותר ושאסור לנו לאכול. בהקשר הזה אני מבקשת להביא שני מדרשים המהרהרים בדיני הכשרות וכדרכם של מדרשים מערערים את כל שחשבנו קודם. בילקוט שמעוני (פרשת קדושים רמז תרכו) מובא המדרש המפורסם: אמר רבי אלעזר בן עזריה… שלא יאמר אדם "אי אפשי (=איני יכול) לאכול בשר חזיר". "אי אפשי ללבוש כלאים" […]
אם גם ראשנו שח – המניפסט האנטי-תיאולוגי
פרשת שמיני פותחת בשיא חגיגות המשכן. ביום השמיני בו אמור היה אלהים להתגלות בפני כל העם. מפרשת כי תשא, כמעט חודשיים, אנו מתכוננים לחגיגות הללו. אספנו כסף למשכן, אספנו תרומות בזהב, בכסף, בנחושת, בבדים יקרים, ובעורות מעובדים בפיסגת האמנות. בנינו את המשכן והכלים. משחנו את הכהנים. למדנו את דיני הקורבנות הצפויים בו. כולם לקחו חלק […]
נתעלמה ממנו הלכה
בפרשת שמיני, נדב ואביהוא, בני אהרן, מתים מאש ה' בשיא חגיגות הקמת המשכן. טרגדיה נוראית נופלת על המשפחה שאיבדה את שני בניה באותו יום, ברגע בו עלו לגדולה להגשים את ייעודם ככהנים. משה מנצח על פינוי הגופות, על ההודעה למשפחה האבלה ובראשה אהרן. אוסר על אהרן ועל שני בניו הנותרים אלעזר ואיתמר לצאת מאהל […]