רבי ישמעאל בן אלישע
חז"ל מספרים לנו שוב ושוב על רבי ישמעאל בן אלישע הידוע בכינוי "רבי ישמעאל". הוא ידוע בתור בר הפלוגתא הגדול של רבי עקיבא, האיש שניסח את י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, שלימד ש"דיברה תורה כלשון בני אדם". אחד האנשים הלמדנים, הליברלים, ובעלי "הקומונסנס" הגדולים בתולדות היהדות. תנא גדול זה מתואר כמי שנשבה בצעירותו עם שבויי […]
כהנים נכים, נטפליקס ונתיחת גופות – על רפואה וערכים
בשבוע האחרון אני צופה בסידרת נטפליקס על רופאים צעירים בשם "דופק". מעודי לא הייתי בחדר מיון עם רופאים כל כך חתיכים, ואני משוכנעת שהחיוך של גיבורת הסידרה מרפא יותר מהחתכים והחירורים הרבים שהיא מבצעת בחוליה. מדוע בעצם מציגים לנו מתמחים שמטפחים גוף ששום מתמחה ריאלי אינו יכול לטפח בהגדרה? את התשובה קיבלתי בפרשת השבוע. פרשת אמור […]
ובחרת בחיים
בפרשת נצבים מצווה התורה (דברים ל' י"ט): הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. כמה פסוקים קודם מציגה התורה את הבחירה כך (שם, פס' ט"ו): רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. אם כך, הברכה והקללה מקבילות […]
רבי ישמעאל והמשפט הבינלאומי
בפרשת דברים מספר משה כיצד הוא הקים מערכת משפט ובעיקר מה הוא מצפה ממנה (דברים א' ט"ז): וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. על כך מעיר ספרי דברים, מדרש תנאי קדום, כמה הערות משפטיות שממשיכות לעורר ויכוחים סוערים בעולם המשפט עד ימינו אלה. […]
הציווי
בפרשת נשא מצווה התורה (במדבר ה' ב'): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ. התורה מלאה הוראות. פעמים מספר היא מדברת על "המצוות" או על "אשר ציויתיך". אבל מתוך כל הוראותיה רק פעמים ספורות היא משתמשת בהוראה "צו". לכן מדרש ההלכה שואל מהי "מצוה" או מהו "ציווי" (ספרי במדבר ה' ב'): […]
מה קיבלנו בסיני?
פרשת בהר נפתחת בתיאור (ויקרא כ"ה א'-ד'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם… וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ… וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' על הפסוקים האלה שואל המדרש התנאי הקדום את שאלתו המפורסמת (ספרא, […]
הערך המכונן שלי
בפרשת משפטים, מיד לאחר מתן תורה, מסופר שמשה לוקח את "ספר הברית" וקורא באוזני העם (שמות כ"ד ז'): וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם. המכילתא דרבי ישמעאל (י״ט י׳ ב׳) שואלת מה הוקרא באוזני העם: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם". אבל לא שמענו מהיכן קרא באזניהם… רבי ישמעאל אומר: בתחלת הענין מה הוא אומר […]
קדושה גדולה פוליטיקת זהויות קטנה
נפתח בהקדמה הלכתית קצרה בענייני תרומה לצורך הבנת המדרש של השבוע. המשנה (שקלים ד' ד') מתארת: מותר תרומה מה היו עושין בה? ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים. רבי ישמעאל אומר.. מותר התרומה לכלי שרת. רבי עקיבא אומר… מותר התרומה לקיץ המזבח… המשנה מלמדת שהמקדש מתנהל לפי סעיפי תקציב מפורטים. הסעיף הקרוי "מותר תרומה" הוא […]
העבודה כערך והחלטות על סגרים
בפרשת יתרו אנחנו מקבלים את התורה במעמד עשרת הדיברות. מיד עם מתן התורה עולה השאלה מהו היחס בין התורה לחיי החולין. התורה ובעקבותיה חז"ל מתלבטים בכך רבות. ניסוח עשרת הדיברות הוא חד משמעי. העבודה בחיי החול היא ערך שאנו מצווים עליו. ככתוב (שמות כ' ח'-ט'): שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' […]