אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ב'
לחלק א' בחלק הקודם סקרנו את יחסי ישראל והמואבים עד סוף תקופת השופטים. לאחר תקופת השופטים עולה שאול ומצליח להילחם במואבים כמו גם בעמים שכנים נוספים בהצלחה ניכרת (שמואל א' י"ד מ"ז-מ"ח). גם דוד, שבתקופה בה הוא מאפיונר שאליו מתקבצים כל אנשי המצוק, החייבים הבורחים מנושיהם וכל מרי הנפש, יושב עם המואבים (שמואל א' כ"ב […]
וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.
החלק המוכר ביותר בפרשת שמיני ואחד הסיפורים מרטיטי הלב בתורה הוא מותם של בני אהרן (ויקרא י' א'-ג'): וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר […]
מערת היציאה
התיאוריה הפסיכודרמטית, מיסודו של הפסיכיאטר יעקב לוי מורנו, מעמידה את פתרון הבעיות הנפשיות והחברתיות שלנו על יציאה מ"מוצרים חברתיים שמורים". "מוצר חברתי שמור" הוא כל דפוס התנהגות, נורמה חברתית או תוצר תרבותי קיימים (מהרגלי נימוס, דרך סרטי קולנוע ועד אמונות אידיאולוגיות). הטיפול הפסיכודרמטי מתרחש בפעולה – אנשים מסתובבים בחדר, מחליפים מקומות, מעלים סצנות – ובקיצור […]
ניסים ונחמות
הפטרת שביעי של פסח, שנקראת בהמשך לשירת הים היא שירת דוד (שמואל ב' כ"ב א'-נ"א) שנפתחת בנסיבות השירה: וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. ההפטרה היא שירה לאחר הצלה מאויב פנימי מזוהה בשמו – "שאול", ומאויבים חיצוניים אנונימיים – "כל אויביו". אולי זה כל […]
במה חטא משה
פרשת חקת היא אחת הפרשות הטרגיות ביותר בכל התורה. הפרשה בה אנחנו מגלים שמשה ואהרן לא יזכו לממש את חזונם עליו עמלו 40 שנה (במדבר כ' י"ב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם. למה? במה […]
ללכת בחוקים
הפרשה נפתחת במילים (ויקרא כ"ו ג'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ המדרש שואל על הפועל החריג – חוקים שומרים. על חוקים מקפידים. מה זה ללכת בחוקים? על כך עונה המדרש (ויקרא רבה ל"ה א'): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" הדא הוא דכתיב (=זהו שכתוב) (תהלים קי"ט, נ"ט): "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ". אמר דוד: רבונו של עולם, בכל […]
לא המתים יהללו יה
במרכזה של פרשת שמיני, עומדת חנוכת המשכן. לאחר שבעה ימי הכנות (המכונים שבעת ימי המילואים) כשירים הכהנים לעבוד את ה' במשכן וכל העם מחכה להתגלות האלהית. למרבה הזוועה העם נחשף לקורבנות הראשונים של קדושת המשכן – נדב ואביהו. בפרשה משה מצווה על המשפחה האבלה להמשיך בסדר העבודה כמתוכנן. תגובתו של אהרן היא (ויקרא י' ג'): […]
שמעי בן גרא והפרדת רשויות
בהקבלה למותו של יעקב, הפטרת פרשת ויחי עוסקת במותו של דוד וצוואתו לשלמה (מלכים א' פרק ב'). בצוואתו הוא עוסק בשמעי בן גרא (מלכים א' ב' ח'-ט'): וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַה' לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. וְעַתָּה אַל […]
על זקנה וצדק
בין פרשת חיי שרה להפטרתה קושר בראש ובראשונה מטבע הלשון "זָקֵן בָּא בַּיָּמִים": וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים (בראשית כ"ד א') וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים (מלכים א' א' א') הביטוי הזה מופיע בכל התנ"ך רק לגבי שלושה אנשים: אברהם, יהושע ודוד כשבפסוק על אברהם מתארת התורה בפעם הראשונה זקנה. על הקשר הזה בין זקנתו של […]