חירות בין זמן ומקום
מצוות קרבן הפסח נפתחת כך (שמות י"ב א'-י"ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ […]
נפט וקדושה – סיפור לחנוכה
ספרי המקבים מספרים את סיפור המרד החשמונאי, מנקודת המבט החשמונאית. אגב כך אנו שומעים על אתוסים שאנחנו לא מכירים ממקומות אחרים וכמעט נעלמו מההיסטוריה שלנו. בתחילת ספר מקבים ב', שנכתב במקורו יוונית, מצוטטת איגרת מיהודי ישראל ליהודי מצרים. מטרת האיגרת היא לשכנע את יהודי התפוצות לחגוג את חג החנוכה, וכך מתארת האיגרת את השתלשלות הקדושה […]
כיפורים – מתן התורה השבורה
מסורת עתיקה מגלה שיום הכיפורים הוא יום מתן לוחות הברית השניים, כמאמר הגמרא (תענית ל' ב'): יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות. ממאמר הגמרא נראה שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה בגלל שניתנו בו הלוחות השניים. את הקשר הזה מסביר באורח מטלטל המדרש בשמות רבה (מ"ו א'): אמר רבי אחא: […]
כיפורים – מתן התורה השבורה
מסורת עתיקה מגלה שיום הכיפורים הוא יום מתן לוחות הברית השניים, כמאמר הגמרא (תענית ל' ב'): יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות. ממאמר הגמרא נראה שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה בגלל שניתנו בו הלוחות השניים. את הקשר הזה מסביר באורח מטלטל המדרש בשמות רבה (מ"ו א'): אמר רבי אחא: […]
כיפורים – מתן התורה השבורה
מסורת עתיקה מגלה שיום הכיפורים הוא יום מתן לוחות הברית השניים, כמאמר הגמרא (תענית ל' ב'): יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות. ממאמר הגמרא נראה שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה בגלל שניתנו בו הלוחות השניים. את הקשר הזה מסביר באורח מטלטל המדרש בשמות רבה (מ"ו א'): אמר רבי אחא: […]
בדין ובחסד בקדושה ובחיוניות
הגמרא מתארת מחלוקת הנוגעת ליסודות העולם מבריאה עד גאולה (ראש השנה י' ב'-י"א א'): רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם… בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם… בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל. שניים מגדולי פרשני המדרש של עם ישראל, שניהם ילידי המאה ה-16, שניהם ילידי פולין, כמעט בני אותו דור (30 […]
בין בושה לאשמה (וגם על גאולה)
הפטרת שבת שובה מיוחדת מכל ההפטרות בכך שאיננו קוראים בה קטע אחד מהנביא, אלא רצף של שלושה קטעים, משלושה נביאים שונים. ההפטרה מתחילה מנבואה של הושע, ממשיכה בנבואה של מיכה ומסתיימת בנבואה של יואל. מהרכבת שלושת הנבואות הללו יוצר בעל ההפטרה טקסט חדש, טקסט שהוא מדרש של בעל ההפטרה לאופן שבו עלינו להכין את עצמנו […]
בין נחלה לתחנה
ספר במדבר מסתיים בסיכום מסעות בני ישראל במדבר ותכנון הנחלות בארץ. בערך חצי פרשה עסוקה בנסיעות (באובססיביות קיצונית. פסוק אחרי פסוק. וגם בחניות. נדמה כי התורה ממש מבקשת להאריך בכח. לאורך כמעט 50 פסוקים). כשהמילים המנחות הן "ויסעו" ו"ויחנו" ובשני הפרקים האחרונים שולט השורש נ.ח.ל. – והתנחלתם, תנחלו, ואין ספור נחלות. מקובל לומר שהפטרת פרשת […]
קרח כפוסט-מודרניסט
מאז תקופת חז"ל ועד ימינו אלו מתייחסים הפרשנים באמביוולנטיות רבה לחטא קרח ועדתו. טענתם של סיעת קרח כלפי משה ואהרן הייתה (במדבר ט"ז ג'): כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'? עדת קרח טענה כי הקדושה משותפת לכל עם ישראל ומדוע מתנשאים משה ואהרן ליטול לעצמם תפקידי הנהגה? קרח ועדתו […]
אוכלי נבלות וטרפות
בפרשת אמור כמו בהפטרתה מתחבאת מחלוקת עזה שחז"ל וביתר שאת הראשונים והאחרונים ניסו להסתיר אותה. בפרשה מצווים הכהנים שלא לאכול נבלות וטרפות (ויקרא כ"ב א'-ב', ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו… נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ. ההפטרה נוקטת באותה גישה בדיוק. וכך מצווה יחזקאל בשם ה' (יחזקאל מ"ד ל"א): […]