השיר הפשוט של הלחם
פרשת אמור עוסקת בהרחבה בקדושתם של הכוהנים ובחובתם להיות קדושים. אבל באמצע היא "מגניבה" פסוק אחד על החובה שלנו לקדש אותם (ויקרא כ"א ח'): וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. ככלל, התורה לא מרבה לתת נימוקים למצוותיה, אולם בענייננו היא בוחרת לנמק את מצוות קידוש הכוהנים. באופן מפתיע, הנימוק איננו בשל כך שהם מקשרים […]
עמוס הנביא פותר את חידת "קדושים"
פרשת קדושים מעמידה את אחת המחלוקות הגדולות בתולדות היהדות – מה משמעותה של הקדושה של עם ישראל. האם היא "סגולה"? דהיינו תכונה מהותנית שמבדילה את היהודים מכל עמי העולם? הקנייתים רצים הכי מהר, הוויקינגים הכי מגודלים, והיהודים הכי קדושים? אנשי הסגולה טוענים שכל אמונה אחרת היא התכחשות לייחוד הלאומי והדתי שלנו. בגידה בברית. או שזו מצוה […]
להיות אנחנו
שוב ושוב חוזר בספר ויקרא בכלל ובפרשת קדושים בפרט הציווי "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". אלא שבין הלכותיה של הפרשה, בין האיסור לשרוף את הילדים שלנו (למולך) ובכלל לפנות אל אובות וידעונים לאיסור לקלל את ההורים שלנו מופיע הציווי בלשון כפולה "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים". על הכפילות הזו אומר רבי אבין (ויקרא רבה כ"ד ח'): רבי אבין אמר: משל למלך […]
על קדושה ומשמעות
בפרשת קדושים חוזרת התורה שוב ושוב על הציווי: וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. בציווי הזה מתחילה הפרשה ובו היא מסתיימת. המדרש שואל למה צריך פעמיים? גם "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם" וגם "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים"? אחת התשובות המשעשעות שמביא המדרש היא זו: רבי אבין אמר: משל למלך שהיה לו מרתף של יין והושיב בו המלך שומרים. מהם נזירים ומהם שיכורים.לעת ערב בא לתן שכרם.נתן לשכורים […]