כי שתים רעות עשה עמי
בהפטרה לפרשת מסעי קובל ירמיהו (ב', י"ג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. מפשט ההפטרה לא ברור לאיזה "שתיים" הוא מתכוון, שכן לאורך כל הפרק מתואר חטא אחד בלבד, החטא של עבודה זרה. התלמוד הבבלי (תענית ה' א'-ב') מפרש: כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. תרתין הוא דהוו?! (שתיים הם עשו?!)… אמר רבי יוחנן: אחת שהיא שקולה כשתים. […]
איך חוגגים
שלש פעמים מופיעה בתורה רשימת החגים, או כמו שחז"ל קוראים לזה "פרשת המועדות". בפרשת אמור בספר ויקרא, בפרשת ראה בספר דברים ובפרשת פנחס שבספר במדבר. כשהתורה מציגה בפרשת פנחס את שמיני עצרת היא קובעת (במדבר כ"ט ל"ה): עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. כשהיא מציגה את שביעי של פסח בספר דברים (ט"ז ח') היא קובעת: עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ. אפשר […]
כשהייאוש נעשה יותר נח – קהלת וניסים
מדרש רבה למגילת קהלת אותה נוהגים לקרוא בסוכות נפתח בסיפור (קהלת רבה, א' א'): מעשה ברבי חנינא בן דוסא (שידוע בסיפורי חז"ל כצדיק וחסיד ולא פחות מכך כעני מרוד) שראה בני עירו מעלין נדרים ונדבות לירושלים. אמר: הכל מעלין נדרים ונדבות ואני איני מעלה דבר? מה עשה? יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת. […]
חלומות מקדשיים
בהפטרת חג הסכות, זכריה (פרק י"ד) מתאר חזון גאולה עוצמתי במיוחד שכדרכו מרוכז כולו בבית המקדש. אגב החזון הזה הוא ממציא גם את תעלת הימים וגם את חג הסכות כחג האוניברסליות. בחזון אלהים נלחם בכל הגויים שהציקו לישראל. במלחמתו זו הוא עומד על הר הזיתים, וההר נבקע לשניים ומתוכו יוצא נהר גדול המחבר […]
החגים בתנ"ך
אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]
קריאת התורה כמדרש
הקריאה בתורה בשבת חול המועד היא מספר שמות פרקים ל"ג – ל"ד. בקריאת התורה שלושה נושאים שנראים לגמרי לא קשורים אחד לשני ובכל זאת מופיעים בתורה ברצף. הנושא הראשון הוא רצונו של משה לראות את אלהים (סיפור המכונה "נקרת הצור" על שם מקום המפגש). אלהים עונה לו (שמות ל"ג כ'): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. […]
המדרש כפרשנות היסטורית
התורה מצווה לחגוג את סוכות כך (ויקרא כ"ג מ'): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. כידוע מנחמיה (פרק ח'), בתחילת ימי בית שני מתפרשת המצווה הזו כמצווה לקחת ענפים על מנת לבנות מהם סוכה, היא עיקר מצוות החג. אלא שעבור חז"ל […]
ברכה קללה ואיסוף
בשבת חול המועד סוכות קוראים בתורה מפרשת כי תשא את סיום מעשה העגל, ובסופה ציוויים שכבר נכתבו במקומות אחרים ובהם בקיצור נמרץ ציווי על החגים. חג הסוכות נזכר במקומות אחרים בתורה בהרחבה רבה, לעומת זאת הוא נזכר בפרשת כי תשא בארבע מילים בלבד (שמות ל"ד כ"ב): וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אז למה לקרוא דווקא את […]
בשבח העצלות
מעטים המקורות הנוטים חיבה לעצלנים. רבי אליעזר הופך את שלושת הרגלים לחג העצלנים (בבלי, סכה, כ"ז, ב'): היה רבי אליעזר אומר: משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב (דברים י"ד כ"ו): "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ". רבי אליעזר אינו חסיד של שיגרת החגים: טיולים, אטרקציות, ביקורים משפחתיים וחברתיים. רבי אליעזר מזמין אותנו לחשוב האם אנחנו […]
מהו בית
בסוכות, אנו מצווים על כך שהסוכה תהיה ביתנו. מצוה לאכול בסוכה, לישון בה, ללמוד ולארח בה, לקשט אותה, ובקיצור (בבלי, סכה, כ"ח ב'): תשבו כעין תדורו. אנחנו צריכים לעשות אותה הדירה שלנו. הגמרא מביאה מחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים. לדעת רבי אליעזר חייבים לבנות סוכה אחת לפני סוכות ולשבת בה כל שבעת הימים. לדעת חכמים […]