כיפורים – מתן התורה השבורה
מסורת עתיקה מגלה שיום הכיפורים הוא יום מתן לוחות הברית השניים, כמאמר הגמרא (תענית ל' ב'): יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות. ממאמר הגמרא נראה שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה בגלל שניתנו בו הלוחות השניים. את הקשר הזה מסביר באורח מטלטל המדרש בשמות רבה (מ"ו א'): אמר רבי אחא: […]
כיפורים – מתן התורה השבורה
מסורת עתיקה מגלה שיום הכיפורים הוא יום מתן לוחות הברית השניים, כמאמר הגמרא (תענית ל' ב'): יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות. ממאמר הגמרא נראה שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה בגלל שניתנו בו הלוחות השניים. את הקשר הזה מסביר באורח מטלטל המדרש בשמות רבה (מ"ו א'): אמר רבי אחא: […]
תרעומת המינין
הפסוק, כנראה הכי מפורסם בתורה, אולי אפילו יותר מעשרת הדיברות מופיע מיד אחריהן (דברים ו' ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. ואחריו (פס' ו'-ז'): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. נראה שבתקופות קדומות הבין עם ישראל שעלינו לשים על לבבנו […]
להיות יושבי הארץ
בתחילת נאומו של משה, בפרק ב' בספר דברים, מתאר משה את ההיסטוריה הפוליטית של המזרח התיכון. בני עשיו כבשו את החורים בארץ אדום בדרום עבר הירדן, בני עמון, שבירתם רבת עמון הידועה עד ימינו בירדן, כבשו את הרפאים. כפתורים טיפלו באזור שמרפיח (כתרגום השבעים) עד עזה וכבשו אותה מידי העוים, ואנחנו כבשנו את ארצנו. השאלה […]
פורענות או תשובה
בפרשת וילך מגלה אלהים למשה מה יקרה לאחר מותו (דברים ל"א ט"ו-י"ז): וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל, בְּעַמּוּד עָנָן… וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה, וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ… וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא, וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת. העם יזנה אחרי אלהים אחרים ויקבל את […]
שוכב וקם וזנה
בפרשת וילך אנו קוראים את הפסוק (דברים ל"א ט"ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. הפסוק הזה משמש כאבן דרך לשאלות יסוד במחשבת ישראל, מתקופת התלמוד, דרך רס"ג והרמב"ם ועד אחרוני הפרשנים. […]
בין חובה לעונג
בפרשת ואתחנן משה מתחנן אל הקב"ה להיכנס לארץ ישראל. על כך מספר המדרש התלמודי (בבלי, סוטה, י"ד א'): דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך?! אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ […]
לאן נעלם אלהים
השאלה לאן נעלם אלהים, היא השאלה שממלאת את לבנו בט' באב, שמכה בנו ברגעי כאב וצער, שעולה כשאנו חשים נרדפים ומושפלים. בשאלה הזו עוסקים באינטנסיביות רבה המדרשים לפרשת ואתחנן, בשל הפתיחה הקשה והעצובה של הפרשה (דברים ג' כ"ג-כ"ו): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:אֲדֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ […]
ממגמגם לנואם – סיפורו של שינוי
ספר דברים כולו הוא נאום ארוך מפורט ומלא פאתוס של משה רבינו. נאום שנפתח במילים (דברים א' א'): אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה… על הפסוק הזה אומר המדרש (תנחומא, דברים א' ב'): אמרו ישראל: אתמול אמרת (שמות ד' י') "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי" ועכשיו אתה מדבר כל כך?! המדרש שואל איך משה המגמגם מצליח לנאום […]
באיזה "איכה" אנחנו
הקריאה בספר דברים תמיד מתחילה בשבוע שחל בו ט' באב. תמיד חשבתי שאמוראי בבל קבעו זאת כך, כדי שההתחלה המתחדשת תתערב עם החורבן הישן. שלא נחווה את זה מבלי זו. מדרש רבה על מגילת איכה פותח בדיוק בעירוב הזה ומתייחס לתיאורו של משה כיצד יצר הנהגה עוד בתחילת המסע במדבר. כשהיה צריך להתמודד עם הריבוי המבורך […]