מערת היציאה
התיאוריה הפסיכודרמטית, מיסודו של הפסיכיאטר יעקב לוי מורנו, מעמידה את פתרון הבעיות הנפשיות והחברתיות שלנו על יציאה מ"מוצרים חברתיים שמורים". "מוצר חברתי שמור" הוא כל דפוס התנהגות, נורמה חברתית או תוצר תרבותי קיימים (מהרגלי נימוס, דרך סרטי קולנוע ועד אמונות אידיאולוגיות). הטיפול הפסיכודרמטי מתרחש בפעולה – אנשים מסתובבים בחדר, מחליפים מקומות, מעלים סצנות – ובקיצור […]
פאטריארכיה תמותי
כשמדברים על הלכה רובנו משתעממים. עתיק. עבש. טרחני. דקדקני. ולא רלוונטי. במקרה הטוב. במקרה הרע: מקומם. מפלה. מזעזע. אבל האמת היא שכשאנחנו דוחים את ההלכה, אנחנו דוחים את היסוד המרכזי ביותר של היהדות מאז ומעולם. דת ישראל, בכל גלגוליה, היתה דת המשפט. אני לא מתכוונת רק למאות המצוות – 613 לפי המסורת, שהתורה מלאה בהן […]
על מסורת ומשפחתיות
אני מבקשת ללמוד שתי מימרות תלמודיות קצרות שעניינן בעיקרו חינוכי ומשפחתי הנוגעות לערב פסח ולערב יום הכיפורים. הגמרא (פסחים ק"ט א') מלמדת: אמרו עליו, על רבי עקיבא: מימיו לא אמר "הגיע עת לעמוד בבית המדרש" חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים. בערבי פסחים בשביל תינוקות, כדי שלא ישנו. וערב יום הכיפורים כדי שיאכילו את בניהם. […]
שמחת תורה ושלום בית
"שמחת תורה" שקרוי בתורה שמיני עצרת מעורר תמיהה. שבוע שלם חגגנו את סוכות. מה עניינו של היום הזה? אחד המדרשים המפורסמים עונה כך (ילקוט שמעוני על התורה, תשפ"ב): אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה. והיה בנו של המלך טורח עם האורחים. וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו… עכשיו […]
מהו בית
בסוכות, אנו מצווים על כך שהסוכה תהיה ביתנו. מצוה לאכול בסוכה, לישון בה, ללמוד ולארח בה, לקשט אותה, ובקיצור (בבלי, סכה, כ"ח ב'): תשבו כעין תדורו. אנחנו צריכים לעשות אותה הדירה שלנו. הגמרא מביאה מחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים. לדעת רבי אליעזר חייבים לבנות סוכה אחת לפני סוכות ולשבת בה כל שבעת הימים. לדעת חכמים […]
רגע של עברית וגאולה
בפרשת בהר מצווה התורה על גאולת קרקעות, שמשמעה שאם אדם הוזקק למכור את ביתו או את שדהו קרובי משפחתו מצווים לרכוש אותם עבורו חזרה.ובמילות התורה (ויקרא כ"ה א'): כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. בספרא, מדרש הלכה תנאי על ספר ויקרא מדגישים חז"ל (ספרא ה' א'): "וּבָא גֹאֲלוֹ […]
שיחות משפחתיות
מדרשי פרשת "אמור" עוסקים בראש ובראשונה במשמעותן של אמירות ובכוחם של דיבורים. אחד המדרשים הללו מציג סיפור סנסציוני להפליא על לשון הרע (ויקרא רבה כ"ו ב' מתורגם): מעשה היה בגבר שהיתה לו כלה רעה, והיתה אדוקה במנהגה לומר לשון הרע. היה חמיה מפייס אותה פעמיים ביום, פעם בערב ופעם בבקר, והיה אומר לה, אני מבקש […]
להיות אנחנו
שוב ושוב חוזר בספר ויקרא בכלל ובפרשת קדושים בפרט הציווי "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". אלא שבין הלכותיה של הפרשה, בין האיסור לשרוף את הילדים שלנו (למולך) ובכלל לפנות אל אובות וידעונים לאיסור לקלל את ההורים שלנו מופיע הציווי בלשון כפולה "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים". על הכפילות הזו אומר רבי אבין (ויקרא רבה כ"ד ח'): רבי אבין אמר: משל למלך […]
העצמה מתוך קבוצה או ארגון
בפרשת תצווה, נבחר אהרן להיות הכהן הגדול (שמות כ"ח א'): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ… מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… על הפסוק הזה מתאר המדרש (שמות רבה ל"ז א'): הדא הוא דכתיב (=זהו שכתוב) (זכריה י', ד'): "מִמֶּנּוּ פִנָּה, מִמֶּנּוּ יָתֵד, מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה…" בא וראה אומות הקדמונים כשהיו מבקשים להעמיד להם מלך היו מביאים מכל […]
הערה לשונית על משפחתיות
פרשת משפטים פותחת בדיני העבד והשפחה (שמות כ"א ב'): כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי… המילה משפחה בעברית כמו בשפות רבות אחרות קשורה למילה שפחה (והרד"ק מסביר ששתיהן לשורש ש.פ.ח. שמשמעו חיבור). כך למשל בלטינית: משפחה היא familia, ומילה זו קרובה למילים המציינות עבד (famulus) ושפחה (famula) במקביל הגבר נקרא (ולא רק בעברית) בעל או אדון. גם […]