ברכה קללה ואיסוף
בשבת חול המועד סוכות קוראים בתורה מפרשת כי תשא את סיום מעשה העגל, ובסופה ציוויים שכבר נכתבו במקומות אחרים ובהם בקיצור נמרץ ציווי על החגים. חג הסוכות נזכר במקומות אחרים בתורה בהרחבה רבה, לעומת זאת הוא נזכר בפרשת כי תשא בארבע מילים בלבד (שמות ל"ד כ"ב): וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אז למה לקרוא דווקא את […]
על דעת המקום
הקדמה קצרה המסורת על חלוקת התנ"ך לפרקים היא נוצרית ומאוחרת. המסורת היהודית הקדומה חילקה את התנ"ך לפסקאות המכונות "פרשות" (פרשת השבוע היא ביטוי מאוחר בהרבה ובכל שבוע יש בכל פרשה הרבה פסקאות כאלו.) פיסקה, שאחריה מתחילה פיסקה חדשה באותה שורה נקראת "פרשה סתומה", ופיסקה שהפיסקה שאחריה מתחילה בשורה חדשה (דהיינו רווח גדול יותר) נקראת פרשה […]
אידיאה של אנושיות
הייתי בת עשר. בתחילת כיתה ה' וזו היתה הפעם הראשונה שמנהלת ביה"ס הנערצת שלנו, מרים ירושלמי החלה ללמד אותנו שיעור שבועי. השנה התחילה מעט לפני החגים כך שכבר בתחילת השנה סיפרה לנו המנהלת שיום הכיפורים הוא יום של שעת רצון, ששערי השמיים נפתחים ואלהים נענה לתפילותינו. אבל גם שהוא יום של תשובה – יום […]
הגנה
לכבוד ראש חודש ניסן קוראים תמיד את "פרשת החדש", המתארת כיצד מראש החודש הראשון (ניסן) התחילו בני ישראל להתכונן ליציאת מצרים. כבר בראש חודש הם נטלו שה על מנת לשחוט אותו שבועיים אחרי, בערב ליל יציאת מצרים, הוא ערב מכת בכורות. וכך מסבירה התורה (שמות י"ב פס' ז' י"ד): וְלָקְחוּ מִן הַדָּם (של השה), וְנָתְנוּ […]
על תפילה ושותפות
בפרשת בחקתי מבטיחה התורה (ויקרא כ"ו ג'-ו'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ… וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ… על הפסוקים הללו יש מדרש כמעט זהה בויקרא רבה ובבראשית רבה, שניהם מדרשים אמוראיים, שמספרים על המתנות שאלהים נתן ונותן לנו. אלא שבבראשית רבה מוצמד לפסוק סיפור שנעדר מויקרא רבה. וזו הגירסה […]
נתאווה
אחד הגמולים הטובים של פרשת השבוע היא הבטחת הקב"ה שהוא ישכון בתוכנו (ויקרא כ"ו ג', י"א): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם… וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… אומר על כך המדרש (תנחומא לויקרא, כ"ו ג'): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" מה כתיב (=כתוב) שם? "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם"… שעל מנת כן יצאו ממצרים, שיעשו את המשכן ותשרה שכינה […]
לא המתים יהללו יה
במרכזה של פרשת שמיני, עומדת חנוכת המשכן. לאחר שבעה ימי הכנות (המכונים שבעת ימי המילואים) כשירים הכהנים לעבוד את ה' במשכן וכל העם מחכה להתגלות האלהית. למרבה הזוועה העם נחשף לקורבנות הראשונים של קדושת המשכן – נדב ואביהו. בפרשה משה מצווה על המשפחה האבלה להמשיך בסדר העבודה כמתוכנן. תגובתו של אהרן היא (ויקרא י' ג'): […]
כמעט עבודה זרה
ספר ויקרא מכונה בפי חז"ל (וגם בחקר המקרא המודרני) תורת כהנים. רובו המכריע עוסק בעבודת המקדש (ליתר דיוק המשכן) ועבודת הקורבנות. על הספר דורשת הגמרא (סנהדרין, ק"ג, ב'): תנו (=שנו) רבנן: מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים כנגד שני (=שנות) מלכותו, אחאב שמונים וחמשה, ירבעם מאה ושלשה. שלושת המלכים הרשעים ביותר במסורת היהודית, המלכים […]
שיגרה זה רע?
פתיחתו של ספר ויקרא, וחלק לא מבוטל ממכלול הספר, עוסקים בקורבנות. בעיני רבים מאיתנו (לרבות למשל הרמב"ם) קורבנות זה פרימיטיבי, בעיני אחרים זה משעמם. המדרש מציע שקורבנות הם יסוד התורה כולה. בספרא (קובץ מדרשי הלכה תנאי על ספר ויקרא. מכונה גם "תורת כהנים") על פרשת קדושים מופיע המדרש המפורסם (ספרא ב' ד'): (ויקרא י"ט, י"ח) […]
על ימנים שמאלנים והקמת מקדש
בפרשת תרומה אנחנו שומעים לראשונה על המשכן שאפילו נקרא בפרשה שלנו מקדש. המקדש שיהפוך מאז התורה ועד חורבן בית שני, כאלף שנה (1,500 שנה לפי הספירה המסורתית) למוקד היהדות. המקדש שיהפוך מאז החורבן ועד ימינו אלה לסמל הגדול של חלום הגאולה. כך פותחת פרשת תרומה את ההכנות להקמת המקדש (שמות כ"ה א'-ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה […]