תגית: שיבת ציון

מיסים וביזור הכח

  בד"כ איננו שמים לב שפרשת שקלים, הפותחת את פרשת כי תשא, היא המהפכה הראשונה בהיסטוריה הידועה לנו של הפרדת רשויות. כך מצווה התורה (שמות ל', י"א-ט"ז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר […]

המקום אשר יבחר ה'

החטיבה שבין פרשת ראה לפרשת כי תבוא היא אגד של מצוות שאנו מצווים לנהוג בהן בארץ אליה עומדים בני ישראל להיכנס. לפני תחילת המצוות הללו מצווה התורה (דברים י"א כ"ט-ל'): וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל,  הֲלֹא הֵמָּה […]

בין מיכה לנחמיה – בלק ובדלנות לאומית

על המפגש בין ישראל למואבים במסע בני ישראל ממצרים לארץ ישראל יש בתורה 3 גירסאות שונות. לפי פרשת חקת ובלק (במדבר פרקים כ'-כ"א) בני ישראל מגיעים לאדום מדרום, בעבר הירדן המזרחי, מבקשים לעבור בה לאורך בקעת הירדן ולרכוש מים ואוכל. מלך אדום מסרב ומעמיד כוחות צבאיים מול ישראל. הישראלים עוקפים את אדום וארץ מואב ממזרח וחוזרים […]

את מי סופרים

בהפטרה לפרשת בהעלתך אנו קוראים את חזון המנורה של זכריה (בפרק ד'), כנגד הציווי על העלאת נרות המנורה במשכן הפותח את הפרשה. אלא שבעל ההפטרה בחר להתחיל את ההפטרה הרבה לפני חזון המנורה, בסוף פרק ב', בנבואה שלכאורה כלל לא קשורה לחזון בפרק ד', במילים (פס' י"ד-ט"ז): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי […]

החגים בתנ"ך

אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]

היסטוריה ואידיאולוגיה – מלאכי ושיבת ציון

בהפטרה לפרשת תולדות אנו קוראים (מלאכי א' ג'): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי. הניסוח החריג שבו אלהים שונא אומה מסויימת יכול להיות מוסבר על רקע הבעיה שאיתה מתמודד מלאכי. כידוע שיבת ציון התרחשה בכמה גלי עליה שנמשכו לפחות כ-100 שנה. קשה לדעת מה זמנו של מלאכי אבל ברור שאינו בן הגל הראשון שכן לא רק שהוא מתייחס […]

את מי שונא אלהים?

ההפטרה לפרשת תולדות עומדת בסימן מאבק האיתנים שבין התאומים עשיו ויעקב. מלאכי, אחרון נביאי ישראל שבתנ"ך, שזמנו המדוייק לוט בערפל אולם ברי כי הוא מתנבא בימי שיבת ציון, לאחר שבית המקדש כבר הוקם (המקדש נחנך בשנת 516 לפה"ס) – מציג את המאבק באופן מיתי כמבטא התייחסויות מנוגדות של האל (מלאכי א' ב'-ג'): וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב […]

מי העיר ממזרח – על פוליטיקה יאוש ואמונה

ההפטרה לפרשת לך לך (ישעיהו מ'-מ"א) מפארת את מלך המזרח הכובש עמים, מדגישה כי הכל הוא פועלו של ה' ומעודדת את ישראל לצאת מייאושו ולבנות את ארצו. הימים הם ימי שיבת ציון (המאה ה-5 לפה"ס). האימפריה הפרסית נמצאת במלוא כוחה, כובשת את שכנותיה ואף את האימפריה הבבלית. כמתואר במגילת אסתר, האימפריה הפרסית שולטת מהדו ועד […]