תגית: שביעי של פסח

ידידי השכחת

פיוטים רבים הוקדשו לשביעי של פסח. אחד מהם, שנראה מתאים במיוחד לזמן הזה הוא פיוט של ריה"ל (רבי יהודה הלוי, ספרד-ישראל, המאה ה11-12) שהושר בעיקר בארם צובא עירק ומרוקו: ידידי השכחת / רבי יהודה הלוי יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין […]

כשאלהים והזהר מתנגדים לתפילות

דגם מרכבה מהמוזיאון הבריטי, לקוח מויקיפדיה, צולם בידי https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Ealdgyth   רגע לפני קריעת ים סוף, עם העבדים רואה את פרעה על 600 מרכבותיו . לפניו ים ומאחוריו צבא – מהחזקים בעולם. לישראלים אין בכלל צבא בשלב הזה (יהושע יקים את הצבא לאחר מכן כדי להילחם בעמלק ברפידים). למצרים לעומת זאת יש מאות טנקים. לא פלא […]

ניסים ונחמות

  הפטרת שביעי של פסח, שנקראת בהמשך לשירת הים היא  שירת דוד (שמואל ב' כ"ב א'-נ"א) שנפתחת בנסיבות השירה: וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. ההפטרה היא שירה לאחר הצלה מאויב פנימי מזוהה בשמו – "שאול", ומאויבים חיצוניים אנונימיים – "כל אויביו". אולי זה כל […]

כשאלהים הפך קיסר

לפי המסורת, בשביעי של פסח נבקע ים סוף ואמותינו ואבותינו עברו בתוכו בחרבה. למעשה נס קריעת ים סוף הוא הניצחון הסופי של ה' את המצרים. המלחמה של ה' במצרים שהתחילה כשל(ה)טיהם של משה ואהרן גברו על אלו של חרטומי מצריים, המלחמה שהמשיכה בעשרת המכות וביציאת עם ישראל ממצריים מסתיימת בניצחון צבאי מוחץ ובטביעתם של פרעה […]

על "קפיצה למים"

  בשביעי של פסח (כפי שהוא קרוי בימינו) חצו אבותינו את הים. התורה מספרת (שמות י"ד כ"ב): וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. המדרש מזהה את הלשון הלא ברורה בפסוק ושואל (שמות רבה כ"ב י'): אם בים – למה ביבשה? ואם ביבשה – למה בתוך הים? אלא, מכאן אתה למד, שלא נקרע להם הים עד שבאו […]

מה שראתה שפחה על הים – על הוודאות

לפני 3,333 שנה (פחות או יותר…) [לפי הספירה המסורתית. הדברים נכתבו בשנת 2021], בשביעי של פסח, חצו בני ישראל את ים סוף. לכן אנו קוראים את סיפור חציית ים סוף ואת השירה הגדולה והמפורסמת שבאה בעקבותיו – שירת הים. נדמה שכמעט מיותר לציין כמה חיוניות יש במסורתו של עם שחוגג כהיסטוריה מתוארכת אירועים שאירעו לפני למעלה […]

הצדקות להחרבת אויב

בשמחתם של בני ישראל על כך שהמצרים טובעים בים הם משוררים (שמות ט"ו ד'): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. כידוע כשבאו המלאכים לשיר על אותו אירוע, גער בהם אלהים (מגילה י' ב', סנהדרין ל"ט ב'): מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? לעומת זאת שירתם של ישראל נכנסה למסורת כאחד […]

מה שחשבתי תהום היה שער

את שבת פרשת בשלח, הידועה כ"שבת שירה", אני אוהבת להקדיש לשירה. המדרש מתאר (שמות רבה כ"ג י"א): כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות. לומר מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת? כך הן. הצרות באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבות…. אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו… באותה שעה אומרים שיר לשון זכר שנאמר […]

שירה ומסורת

שבת פרשת בשלח מכונה "שבת שירה" משום שקוראים בה את שירת הים ובהפטרה את שירת דבורה. בחרתי שיר שאני אוהבת במיוחד, שעוסק בסוג של מעמד הר סיני, כפתיחה למחשבה על השאלה מה אנו מעבירים לילדינו או מהי מסורת. שני ריחות הברית / רחלי אברהם  "תָּמִיד תִּדְאֲגִי שֶׁבַּבַּיִת שֶׁלְּךָ יִהְיֶה רֵיחַ שֶׁל אֹכֶל", אָמְרָה לִי אִמָּא, […]