אסקפיזם לידות ומחלות

  בפרשת תזריע אנו נתקלים בקרבן חדש המכונה "קרבן היולדת" – כל אשה צריכה להביא קרבן לאחר לידתה ובלשון התורה (ויקרא י"ב ב-ז'): אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה…(טמאה שבוע או שבועיים לפי מין היילוד ואז יש לה תקופת "ימי טהרה" של חודש-חודשיים) וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ… תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל […]

חירות בין זמן ומקום

מצוות קרבן הפסח נפתחת כך (שמות י"ב א'-י"ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים,  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ […]

כשהאור עולה והחושך יורד

 פרשת תצווה נפתחת בציווי המנורה המנוסח בפרשה שלנו כך (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. הזהר אינו יודע את נפשו מהדימוי הטעון העלאת הנר, ובלשונו "סוד הנר". לאחר שהוא מביא סידרה של הסברים על הקשרים השונים בין עולמנו לעולם העליון ובין חלקים תחתונים […]

בין מיכה לנחמיה – בלק ובדלנות לאומית

על המפגש בין ישראל למואבים במסע בני ישראל ממצרים לארץ ישראל יש בתורה 3 גירסאות שונות. לפי פרשת חקת ובלק (במדבר פרקים כ'-כ"א) בני ישראל מגיעים לאדום מדרום, בעבר הירדן המזרחי, מבקשים לעבור בה לאורך בקעת הירדן ולרכוש מים ואוכל. מלך אדום מסרב ומעמיד כוחות צבאיים מול ישראל. הישראלים עוקפים את אדום וארץ מואב ממזרח וחוזרים […]

מחיריו של "כור ההיתוך"

הפטרת פרשת החודש מזמנת סוגיה תלמודית מרתקת ואקטואלית במיוחד על ההתייחסות לנרטיבים חולקים בתוך חברה. אולם לצורך הבנת הסוגיה נדרשת הקדמה טכנית מעט על ההפטרה. (יחזקאל מ"ה). יחזקאל היושב בגלות בבל חולם על מקדש מתוקן ופולחן ראוי. בהפטרת החודש הוא מתאר את החגים במקדש. אולם למרבה ההפתעה יחזקאל אינו מכיר את יום הכיפורים (גם לא את […]

העתיד שייך לפסיכולוגיה החיובית

פרשת צו מחדשת את קרבן התודה. על כך אומר המדרש (ויקרא רבה ט' ז'): רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא: לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל. קרבן התודה מקביל לברכת "הגומל" שלנו. כשאדם חש שנעשה לו נס, או שהוא היה במצב מסוכן וניצל ממנו עליו להקריב קרבן תודה. ככלל […]

בהערצה לויקרא

  בעל ההפטרה מציע לנו פרשנות לתורת הקורבנות של ספר ויקרא, ודרכה אולי לספר בכללותו. כך נפתחת ההפטרה (ישעיה מ"ג, כ"א-כ"ה): עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ… לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי – אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ, הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲו‍ֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי […]

כמעט עבודה זרה

ספר ויקרא מכונה בפי חז"ל (וגם בחקר המקרא המודרני) תורת כהנים. רובו המכריע עוסק בעבודת המקדש (ליתר דיוק המשכן) ועבודת הקורבנות. על הספר דורשת הגמרא (סנהדרין, ק"ג, ב'):  ‏תנו (=שנו) רבנן: מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים כנגד שני (=שנות) מלכותו, אחאב שמונים וחמשה, ירבעם מאה ושלשה. שלושת המלכים הרשעים ביותר במסורת היהודית, המלכים […]

שיגרה זה רע?

פתיחתו של ספר ויקרא, וחלק לא מבוטל ממכלול הספר, עוסקים בקורבנות. בעיני רבים מאיתנו (לרבות למשל הרמב"ם) קורבנות זה פרימיטיבי, בעיני אחרים זה משעמם. המדרש מציע שקורבנות הם יסוד התורה כולה. בספרא (קובץ מדרשי הלכה תנאי על ספר ויקרא. מכונה גם "תורת כהנים") על פרשת קדושים מופיע המדרש המפורסם (ספרא ב' ד'):  (ויקרא י"ט, י"ח) […]

ויקרא

תקציר ויקרא פוסט, תקציר ויקרא פוסט, תקציר ויקרא פוסט, תקציר ויקרא פוסט, תקציר ויקרא פוסט, תקציר ויקרא פוסט,