פתיחה לסעודה קהילתית
המדרש מספר (תנא דבי אליהו רבא, ז'): גדול פיסטון (סעודה) שעשה אלישע יותר מכל המלחמות שעשה יורם בן אחאב שנאמר (מלכים ב' ו' כ"א-כ"ג): "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֱלִישָׁע כִּרְאֹתוֹ אוֹתָם הַאַכֶּה אַכֶּה אָבִי וַיֹּאמֶר לֹא תַכֶּה" וגו' "וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְשַׁלְּחֵם" וגו' "וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" הא למדת […]
תולדות אכילת הבשר
פרשת ראה מציעה מהפיכה באכילת בשר. האפשרות לאכול בשר כי "בא לי", מבלי להקדיש אותו לאלהים (דברים י"ב כ'): כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. מי שיקרא בספר שמות (שמות כ' כ') יגלה שפעם לכל אחד היה מזבח […]
על ידע וערכים
התורה אומרת לנו, בפרשת ראה, שברגע שהארץ שלנו תהיה רחבת ידיים מכדי להביא כל בשר לבית המקדש, מותר לנו לאכול בשר בכל מקום. ובלשון הכתוב (דברים י"ב כ'-כ"א): כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר. בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם […]
אוכלי נבלות וטרפות
בפרשת אמור כמו בהפטרתה מתחבאת מחלוקת עזה שחז"ל וביתר שאת הראשונים והאחרונים ניסו להסתיר אותה. בפרשה מצווים הכהנים שלא לאכול נבלות וטרפות (ויקרא כ"ב א'-ב', ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו… נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ. ההפטרה נוקטת באותה גישה בדיוק. וכך מצווה יחזקאל בשם ה' (יחזקאל מ"ד ל"א): […]
השיר הפשוט של הלחם
פרשת אמור עוסקת בהרחבה בקדושתם של הכוהנים ובחובתם להיות קדושים. אבל באמצע היא "מגניבה" פסוק אחד על החובה שלנו לקדש אותם (ויקרא כ"א ח'): וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. ככלל, התורה לא מרבה לתת נימוקים למצוותיה, אולם בענייננו היא בוחרת לנמק את מצוות קידוש הכוהנים. באופן מפתיע, הנימוק איננו בשל כך שהם מקשרים […]
מה אכפת לאלהים
פרשת שמיני כוללת רשימה ארוכה של מוצרים מן החי שאסור לנו לאכול המכונה "פרשת מאכלות אסורות". על דיני הכשרות הללו חוזר מדרש תנחומא ושואל: "מה אכפת לו להקדוש ברוך הוא" איך יאכלו ישראל. ובלשון המדרש (תנחומא שמות י"א ח'): וכי מה איכפת לו להקדוש ברוך הוא, בין ששוחט את הבהמה ואוכל, או אם נוחר ואוכל. […]
על עצמאות משפט וסעודות חלומיות
פרשת שמיני מפרטת את סוגי הבשר שמותר ושאסור לנו לאכול. בהקשר הזה אני מבקשת להביא שני מדרשים המהרהרים בדיני הכשרות וכדרכם של מדרשים מערערים את כל שחשבנו קודם. בילקוט שמעוני (פרשת קדושים רמז תרכו) מובא המדרש המפורסם: אמר רבי אלעזר בן עזריה… שלא יאמר אדם "אי אפשי (=איני יכול) לאכול בשר חזיר". "אי אפשי ללבוש כלאים" […]
שירה ומסורת
שבת פרשת בשלח מכונה "שבת שירה" משום שקוראים בה את שירת הים ובהפטרה את שירת דבורה. בחרתי שיר שאני אוהבת במיוחד, שעוסק בסוג של מעמד הר סיני, כפתיחה למחשבה על השאלה מה אנו מעבירים לילדינו או מהי מסורת. שני ריחות הברית / רחלי אברהם "תָּמִיד תִּדְאֲגִי שֶׁבַּבַּיִת שֶׁלְּךָ יִהְיֶה רֵיחַ שֶׁל אֹכֶל", אָמְרָה לִי אִמָּא, […]
על ניהול שיח או פרוייקט קהילתי
יעקב ולבן, סוף סוף, לאחר 21 שנים מלאות מאבקים ונפתולים, שקרים וניצול, כורתים ברית (בראשית ל"א מ"ד-נ"ג). כעדות לכך הם מקימים גל אבנים ויושבים יחד לאכול לחם. על הקמת גל האבנים מספרת התורה (בראשית ל"א מ"ו): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים. אומר על כך רש"י: "אחיו" – הם בניו. לאחר מכן, יעקב מזמין אותם לסעוד. על […]