וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.
החלק המוכר ביותר בפרשת שמיני ואחד הסיפורים מרטיטי הלב בתורה הוא מותם של בני אהרן (ויקרא י' א'-ג'): וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר […]
בין ג'יהאד למשתאות
במדרש ידוע מטילה הגמרא פגם במתן התורה שבכתב (שבת פ"ח א'): (שמות י"ט, י"ז) "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא (מודעא הוא פגם חוזי המעמיד […]
הופכים עינוי לעונג
התלמוד קושר בין פורים, יום הכיפורים וחג השבועות (פסחים ס"ח ב' מתורגם): דתניא: רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר שיחלקהו – חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר (דברים ט"ז, ח') "עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ" (שם […]
איך מקבלים את התורה
בעת קריאת מתן תורה אנו קוראים שבני ישראל הלכו להר סיני (שמות י"ט י"ז) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. המדרש התלמודי קורא את הפסוק באופן מאוד ויזואלי ואומר (שבת, פ"ח א'): מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא […]
איך רואים את אלהים – סוגיה מדרשית
בפרשת יתרו אנו קוראים את המעמד הגדול והמכונן בתולדות ישראל – מעמד הר סיני. ההפטרה היא לא פחות מסעירה. היא מתארת את נבואת ההקדשה של ישעיהו ומאתגרת את דמות האל עצמו. האל של התורה מפורסם בכך שלא ניתן לראות אותו. כשמשה מבקש לראות את האל עונה לו ה' (שמות ל"ג כ'): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם […]
"אָנֹכִי ה'" כבחירה אתית
עשרת הדברות נפתחות בהיגד הידוע (שמות כ' ב'): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם… נהרות של דיו נשפכו על השאלה האם מדובר בציווי. תפיסות רציונליסטיות, שנטו לתפוס את האמונה כהכרח לוגי למי שמעיין כראוי, נטו לראות בכך מצוה (למשל הרמב"ם). אחרים חשבו שאף אם האמונה היא תוצאה של השכלה ראויה, הרי ידיעה היא עניין הכרחי ואין […]
העבודה כערך והחלטות על סגרים
בפרשת יתרו אנחנו מקבלים את התורה במעמד עשרת הדיברות. מיד עם מתן התורה עולה השאלה מהו היחס בין התורה לחיי החולין. התורה ובעקבותיה חז"ל מתלבטים בכך רבות. ניסוח עשרת הדיברות הוא חד משמעי. העבודה בחיי החול היא ערך שאנו מצווים עליו. ככתוב (שמות כ' ח'-ט'): שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' […]
גילוי עצמי ומימוש עצמי
התורה מתארת שבעת מתן תורה (שמות י"ט ג'): וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. על כך מספר המדרש (שמות רבה כ"ח א'): באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה. עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אי אתם מתביישין הימנו? לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?! […]
שירה ומסורת
שבת פרשת בשלח מכונה "שבת שירה" משום שקוראים בה את שירת הים ובהפטרה את שירת דבורה. בחרתי שיר שאני אוהבת במיוחד, שעוסק בסוג של מעמד הר סיני, כפתיחה למחשבה על השאלה מה אנו מעבירים לילדינו או מהי מסורת. שני ריחות הברית / רחלי אברהם "תָּמִיד תִּדְאֲגִי שֶׁבַּבַּיִת שֶׁלְּךָ יִהְיֶה רֵיחַ שֶׁל אֹכֶל", אָמְרָה לִי אִמָּא, […]
בין טבע לתרבות
החלק המפורסם ביותר בפרשות וארא-בא הוא עשר המכות. הרבי מגור, בעל ה"שפת אמת" (רבי יהודה אריה ליב אלתר, המאה ה-19), אחד מהוגי החסידות המשפיעים ביותר, בוחר לסכם את עשר המכות בציטוט מסבא שלו, רבי יצחק מאיר אלתר, מייסד חסידות גור, שאמר (השפת אמת לפרשת בא סימן תרל"א): מה שהיה צורך לעשר מכות, להסיר הקליפה והסתר […]