אבות אכלו בוסר ובניהם עומדים לדין
קריאת התורה לראש השנה אינה קריאה פשוטה. ביום הראשון אנו קוראים על גירוש ישמעאל וביום השני על עקידת יצחק. בפשט התפילות נראה שאנו שלמים עם המעשים הללו. אנו רואים את גירוש ישמעאל כבניין אב לתהליך הבחירה בישראל, ובעיקר חוזרות תפילות החג ומציינות את מסירות הנפש שבעקידת יצחק. שני הנושאים יחד מבוטאים היטב בחתימת פסוקי "הזכרונות" […]
אבות אכלו בוסר ובניהם עומדים לדין
קריאת התורה לראש השנה אינה קריאה פשוטה. ביום הראשון אנו קוראים על גירוש ישמעאל וביום השני על עקידת יצחק. בפשט התפילות נראה שאנו שלמים עם המעשים הללו. אנו רואים את גירוש ישמעאל כבניין אב לתהליך הבחירה בישראל, ובעיקר חוזרות תפילות החג ומציינות את מסירות הנפש שבעקידת יצחק. שני הנושאים יחד מבוטאים היטב בחתימת פסוקי […]
חוסר אמון במערכת המשפט
השאלה הגדולה שאיתה מתמודדת מסכת ראש השנה היא כיצד מבססים מערכת משפטית שמאבדת אמון ציבורי. דרך אחת להבין מהי שאלת המפתח של מסכת – מה שאלת "המטא" שמדריכה אותה, היא לבחון את עריכתה. במה היא פותחת ומסיימת. דרך אחרת היא לבחון את סיפורי המעשה שהיא בוחרת לספר. איפה היה לעורך חשוב לא להסתפק בדיון ההלכתי […]
בדין ובחסד בקדושה ובחיוניות
הגמרא מתארת מחלוקת הנוגעת ליסודות העולם מבריאה עד גאולה (ראש השנה י' ב'-י"א א'): רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם… בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם… בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל. שניים מגדולי פרשני המדרש של עם ישראל, שניהם ילידי המאה ה-16, שניהם ילידי פולין, כמעט בני אותו דור (30 […]
ונתנה תוקף
איני יודעת איזו דמות תהיה לראש השנה בשנה זו. החג שבו לא נוכל להיפגש עם הורינו, אחינו וילדינו, אבל כן נוכל להיפגש עם אנשי קהילתנו בבית הכנסת. החג שבו נאמר יחד בציבור תפילה קצרה יותר. תפילה שלא תכלול את פיוטיו של החג, המעניקים לתפילה את טעמה המיוחד אבל גם בהיעדרם לא ניתן לחמוק מאימת החוויה […]
נורמות משותפות – נהלים לקבוצה
התלמוד (ירושלמי, ראש השנה א' ג') עוסק בהרחבה בייחוד של ראש השנה כיום הדין. הוא מתאר דין שאינו שרירותי, שבו אנחנו בוחרים (באמצעות קידוש החודש) ביום הדין, שמחים בו בבגדים נאים, בסעודות החג ובאופן כללי מאמינים מאוד בדיין ובזיכויינו בפניו. אגב כך דורש התלמוד הירושלמי את הפסוק מתהילים (פ"א ה'): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט […]
לחזור בתשובתם של רשעים
לכבוד ימי התשובה אני רוצה לשתף בחוויה של "חוזרת בשאלה", כי החוויה הזו פתחה לי פתח להבין באופן עמוק ומחודש את משמעותם של ימי התשובה. כדתיה משמעה של "תשובה" הייתה לקבל על עצמי להקפיד על מצוות שנכשלתי בהן או שלא הקפדתי עליהן מספיק קודם לכן. מצוות שהיו חלק מעולמי הערכי קודם לכן. כ"חוזרת בשאלה" נפתחו […]
פיוס ופסיכולוגיה חיובית
פרשת ניצבים מופיעה אחרי פרשת הקללות שבפרשת "בחקותי". היא מתארת ברית חגיגית שכורת ה' עם ישראל ובה מובטח שגם לאחר קללות קשות אנו נשוב בתשובה ואכן אלהים יגאל אותנו כמתואר בהרחבה בדברים פרק ל': וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ… וְשַׁבְתָּ עַד ה'… וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ […]
ובחרת בחיים
בפרשת נצבים מצווה התורה (דברים ל' י"ט): הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. כמה פסוקים קודם מציגה התורה את הבחירה כך (שם, פס' ט"ו): רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. אם כך, הברכה והקללה מקבילות […]
שיחה על תכנון ותשובה
בפרשת הקללות שבפרשת כי תבא אנחנו קוראים (דברים כ"ח ל'): אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה [יִשְׁכָּבֶנָּה] בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ. על כך מסביר הרמב"ם, (הלכות דעות ה' י"א): דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר (בפרשת […]