היכן היא טובתו של זה?!
בפרשת כי תצא מצווה התורה (דברים כ"ב ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּור לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ, בְּכָל עֵץ או עַל הָאָרֶץ, אֶפְרחִים אוֹ בֵיצִים, וְהָאֵם רבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים או עַל הַבֵּיצִים – לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. המצווה הזו פתחה תיבת פנדורה שלא מצליחה […]
בנות צלופחד והפוליטיקה האמריקאית
הפוליטיקה האמריקאית מוזרה. אחד המאבקים המרכזיים בין שמרנים לליברלים הוא החופש לשאת נשק. מצד אחד עומדת חירות הפרט וזכותו להגנה עצמית, מנגד עומד הערך הכללי של חיי אדם שכן אין חולק שבמקום שנשק הוא זמין השימוש בו להרוג אנשים גם הוא זמין יותר. שמרנים נשבעים בערך החירות. ליברלים בערך החיים. לאמריקאים יש מאבק מרכזי […]
על שיח פמיניסטי
בפרשת פנחס מופיע סיפורן של בנות צלופחד – מחלה, נועה, חגלה, מלכה ותרצה. מהממצאים הארכיאולוגים אנו יודעים שמדובר בחמשת ערי מחוז השייכות לנחלת מנשה. משמע שלפי המסורת הישראלית נשים עמדו בראש בית אב גדול שהיה ראוי לנחלה, הקימו ערי מחוז ועמדו בראש הנפות האזוריות. במסורת הישראלית (בניגוד למסורת היהודאית) יש נשים שעומדות בראשי "חמולות" […]
למה ספירה, גירסת ההפטרה
פרשת במדבר לא מפסיקה לספור את בני ישראל. למעשה היא פוקדת אותם ב-5 מניינים שונים: לשבטים, לדגלים, ללוויים, לבכורות, וללוויים בגילאי עבודה. שלש שאלות גדולות מעלה הפרשה שלנו: מה פתאום סופרים בכלל? ומדוע סופרים פעם שניה, אחרי שזמן קצר קודם לכן ספרו את העם בספר שמות (בפרשת כי תשא)? ואיך זה שמניין האנשים זהה […]
הערה לשונית על משפחתיות
פרשת משפטים פותחת בדיני העבד והשפחה (שמות כ"א ב'): כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי… המילה משפחה בעברית כמו בשפות רבות אחרות קשורה למילה שפחה (והרד"ק מסביר ששתיהן לשורש ש.פ.ח. שמשמעו חיבור). כך למשל בלטינית: משפחה היא familia, ומילה זו קרובה למילים המציינות עבד (famulus) ושפחה (famula) במקביל הגבר נקרא (ולא רק בעברית) בעל או אדון. גם […]
חוקים חוקה ומערכת המשפט
בתחילת פרשת יתרו, מקים משה בעצת יתרו מערכת משפט, ואז מופיע סיפור מעמד הר סיני שמבחינת מועדו ועניינו ממש מנותק ממה שקדם לו ולא משתלב ברצף העלילתי של הסיפור. מיד אחרי מעמד הר סיני פותחת פרשת משפטים (שמות כ"א א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. החיבור הטבעי של פרשת משפטים אינו למעמד הר סיני (כי […]
פוליטיקה של מיעוטים
בהפטרת פרשת שמות לפי מנהג אשכנז קוראים את נבואת הפורענות הזו (ישעיהו כ"ז י"א): בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא; עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ. הנבואה עוסקת בענפיה הנשברים של אומה המתייבשת בחטאותיה. כל הפירושים מסבירים את מקומן של הנשים בתהליך כדוגמה מובהקת לבני אדם חסרי […]
ייעוד אל-הורות ופמיניזם
אחד מהדיאלוגים הקשים בין בני זוג בכל התנ"ך אם לא הקשה שבכולם מופיע בפרשת ויצא (בראשית ל' א'-ב'): וַתֹּאמֶר (רחל) אֶל יַעֲקֹב: הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי! וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר: הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?! הגמרא מסבירה את עמדתה של רחל (בבלי, נדרים ס"ד ב'): אמר רבי יהושע […]
למה התכוון אלהים בעקדת יצחק
אייל בסבך, מוצג במוזיאון הבריטי. התמונה מויקיפדיה. לפי סע' 27 א' התלמוד מבקר בחריפות את אברהם על עקידת יצחק, בין שאר אבות שהקריבו את ילדיהם (בבלי, תענית ד' א'): וכתיב (ירמיהו י"ט ה'): אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי. אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי – זה בנו של מישע מלך מואב, שנאמר (מלכים ב' ג', כ"ז): וַיִּקַּח אֶת […]