האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
ניסים ונחמות
הפטרת שביעי של פסח, שנקראת בהמשך לשירת הים היא שירת דוד (שמואל ב' כ"ב א'-נ"א) שנפתחת בנסיבות השירה: וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. ההפטרה היא שירה לאחר הצלה מאויב פנימי מזוהה בשמו – "שאול", ומאויבים חיצוניים אנונימיים – "כל אויביו". אולי זה כל […]
כשאלהים הפך קיסר
לפי המסורת, בשביעי של פסח נבקע ים סוף ואמותינו ואבותינו עברו בתוכו בחרבה. למעשה נס קריעת ים סוף הוא הניצחון הסופי של ה' את המצרים. המלחמה של ה' במצרים שהתחילה כשל(ה)טיהם של משה ואהרן גברו על אלו של חרטומי מצריים, המלחמה שהמשיכה בעשרת המכות וביציאת עם ישראל ממצריים מסתיימת בניצחון צבאי מוחץ ובטביעתם של פרעה […]
ונתנה תוקף
איני יודעת איזו דמות תהיה לראש השנה בשנה זו. החג שבו לא נוכל להיפגש עם הורינו, אחינו וילדינו, אבל כן נוכל להיפגש עם אנשי קהילתנו בבית הכנסת. החג שבו נאמר יחד בציבור תפילה קצרה יותר. תפילה שלא תכלול את פיוטיו של החג, המעניקים לתפילה את טעמה המיוחד אבל גם בהיעדרם לא ניתן לחמוק מאימת החוויה […]
אין מפסיקין בקללות
בפרשת כי תבא מופיעה באריכות רבה רשימה ציורית מאוד ומעוררת אימה של קללות שיבואו עלינו אם לא נעבוד את ה' בשמחה(!). רק כדי לסבר את האוזן במה מדובר: באחד משיאי אימתן של הקללות, מתוארים הורים שאוכלים את ילדיהם מעוצמת הרעב ואף מסרבים לחלוק את הבשר עם שאר בני הבית… בתורה בכלל יש לנו שתי פרשות […]
על תאוות וזוגיות
לפרשת ראה יש חידוש עצום. מותר לאכול בשר בהמה בלי להקריב אותו לאלהים. פשוט לשחוט ולאכול. כך מתאר ספר דברים את המהפכה שהוא מציע (דברים י"ב כ'): כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר. הרעיון של אכילת בשר ללא הקדשתו כקרבן […]
ויענך וירעיבך – על בטחון ויופי
פרשת עקב מתארת את המן באופן מאוד לא שגרתי (דברים ח' ג'-ד'): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן… לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם. הגמרא לא מבינה איזה עינוי קיים עבור אנשים שכל בוקר כל מזונם יורד להם מהשמים. מזון שבו לפי המדרשים, ניתן לתת […]
ביאליק ואנקרי עונים לתנחומא
התורה מתארת באריכות את מסעי בני ישראל במדבר, כמו למשל בפסוקים הללו (במדבר ל"ג כ"ד-כ"ה): וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. כך במשך 49 פסוקים, מ"ט שערי שממון, ממקום למקום. ויסעו, ויחנו, בחרדה וממנה. **** שני נושאים מסיימים את הפרשה האחרונה בספר במדבר: הראשון, סיכום המסעות במדבר, והשני, […]