אותיות פורחות, מלאכים מתגלים

  ספר ויקרא על ריבוי קרבנותיו כמו חג הפסח שבמרכזו הגעגוע לקרבן הפסח וריבוי מצוותיו ודקדוקיו (מי שלא מכיר את הפרעת החרדה האובססיבית קומפולסיבית מפני חמץ לא יודע שמירת מצוות מהי…) מעלים במלוא עוזם את היחס שלנו למצוות הפולחניות. אי אפשר שלא להכיר במרכזיותן הקיצונית במסורת שלנו – כשליש מספר ויקרא עוסק שיטתית בקרבנות וחלקים […]

האל ההומיאופתי

פרשת וישב נפתחת בפסוקים (בראשית ל"ז א'-ב'): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב: יוֹסֵף… בכך מתחילה התורה לספר את סיפורו של יוסף. כדי להבין את המדרש הזהרי על הפסוקים הללו רגע קטן של פילוסופיה פוסט-מודרנית אודות  השפה: אחת הטענות הפוסט-מודרניות הקלאסיות שנוסחה באופנים שונים בעקבות הגותו של ז'אק דרידה, טוענת שכל […]

האל האימפולסיבי התורה הפסולה

  אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]

האל האימפולסיבי התורה הפסולה

  אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]

האל האימפולסיבי התורה הפסולה

  אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]

האל האימפולסיבי התורה הפסולה

  אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]

כשהמיסטיקה ניצחה את המשנה

בתקופת התנאים מתחילה להתגבש מסורת קבועה של קריאה בתורה. בשבתות קוראים לפי הסדר ובתקופה התנאית ואפילו האמוראית לא ברור שהסדר הזה הוא לגמרי קבוע (ראו בבלי ל"ב א', שם הגמרא קובעת שבכל שבוע קוראים מהמקום שהפסיקו בו שבוע קודם). אפילו המנהג להפטיר בנביאים כבר ידוע למשנה (ומהברית החדשה עולה שהוא קדום לזמן המשנה) אם כי […]

ונתנה תוקף

איני יודעת איזו דמות תהיה לראש השנה בשנה זו. החג שבו לא נוכל להיפגש עם הורינו, אחינו וילדינו, אבל כן נוכל להיפגש עם אנשי קהילתנו בבית הכנסת. החג שבו נאמר יחד בציבור תפילה קצרה יותר. תפילה שלא תכלול את פיוטיו של החג, המעניקים לתפילה את טעמה המיוחד אבל גם בהיעדרם לא ניתן לחמוק מאימת החוויה […]

האמת היא הטוב? הטוב הוא האמת?

  מה זה להיות אדם? מה מדריך את המוסר? מהם גבולות התבונה? ומהי דתיות? אלו שאלות תשתית של הפילוסופיה, שבכל הדורות מנסה לענות עליהן. ביומרנות לא מבוטלת ובעיני ביופי ובעומק גדול, מנסה מדרש אחד קטן לחבוק את כל השאלות הללו יחד. בפרשת וילך מסופר שמשה מסיים לכתוב את התורה. מדרש תנחומא על הפרשה מנצל זאת כדי […]

הציווי

בפרשת נשא מצווה התורה (במדבר ה' ב'): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ. התורה מלאה הוראות. פעמים מספר היא מדברת על "המצוות" או על "אשר ציויתיך". אבל מתוך כל הוראותיה רק פעמים ספורות היא משתמשת בהוראה "צו". לכן מדרש ההלכה שואל מהי "מצוה" או מהו "ציווי" (ספרי במדבר ה' ב'): […]