שמחת תורה ושלום בית

"שמחת תורה" שקרוי בתורה שמיני עצרת מעורר תמיהה. שבוע שלם חגגנו את סוכות. מה עניינו של היום הזה? אחד המדרשים המפורסמים עונה כך (ילקוט שמעוני על התורה, תשפ"ב): אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה. והיה בנו של המלך טורח עם האורחים. וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו… עכשיו […]

תורת משחקים יהודית

דילמה נפוצה ובסיסית שהשפיעה על תורת המשחקים אומרת בערך כך: שטן מרושע וכל יכול אסר את רומיאו ויוליה, יצירי רוחו המפורסמים של שייקספיר, ושם כל אחד מהם בתא נידונים למוות. הם אינם יכולים לראות או לשמוע זה את זו, וודאי שלא לדבר, אפילו לא להיפרד. כל אחד מהם אזוק לכיסא חשמלי, האלקטרודות מוצמדות, והשטן אומר […]

אם אין אני לי – תיאוריות של העצמי

משנה קצרה משמו של הלל הזקן (אבות, א' י"ד) מקפלת בעיני את כל רעיון התשובה בשלושה משפטים. אם אין אני לי מי לי. וכשאני לעצמי מה אני. ואם לא עכשיו אימתי. לכאורה המשנה פשוטה מאוד. אם לא אני אפעל עבור עצמי, אם לא אני אתקן, איש לא יעשה זאת במקומי. ואם אעשה רק לעצמי אני […]

דחיקה לשוליים

אנחנו עסוקים בקרעים בין מרכז ופריפריה, בין ישראל הראשונה וישראל השניה. ובין חברת הרוב לזכויות מיעוטים שונים בתוכה. השיח הפוליטי שלנו – מערבים ועד חרדים, מימין ומשמאל – הוא שיח המלא בטענות נישול. למעשה טענות ל"נישול" או ליתר דיוק לדחיקה אל השוליים יש בכל חברה ובכל משפחה. השאלה בה עוסק המדרש היא, מה גורם לחברה […]

מהו האדם

  פרשת תזריע פותחת בסיטואציה (ויקרא י"ב ב'): אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה. סיטואציה שמזמנת למדרשים עיסוק נרחב בשאלות על משמעות החיים ודרך היווצרותם. ובכלל על מהו האדם. אחד מהמדרשים הללו מתאר לנו מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל (ויקרא רבה י"ד ט'): בית שמאי אומרים:לא כשם שיצירת הולד בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא. בעולם הזה מתחיל […]

ביתיות וחירות

פרשת משפטים נפתחת במילים (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. הביטוי "אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" הוא ייחודי. רש"י מפרש אותו: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה שתיים או שלוש פעמים… (אלא) כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם. הרמב"ן מפרש באורח הפוך: אמר להם משה: הנה נתתי […]

בין טבע לתרבות

החלק המפורסם ביותר בפרשות וארא-בא הוא עשר המכות. הרבי מגור, בעל ה"שפת אמת" (רבי יהודה אריה ליב אלתר, המאה ה-19), אחד מהוגי החסידות המשפיעים ביותר, בוחר לסכם את עשר המכות בציטוט מסבא שלו, רבי יצחק מאיר אלתר, מייסד חסידות גור, שאמר (השפת אמת לפרשת בא סימן תרל"א): מה שהיה צורך לעשר מכות, להסיר הקליפה והסתר […]

מבריאה עד מוות

מקומו של ספר בראשית כחלק מהתורה עורר תהיה אצל מפרשים רבים. את השאלה הזו מציג בחדות רש"י בפירושו המפורסם ביותר, הוא פתיחת פירושו לתורה: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ(שמות י"ב ב') "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? ספר בראשית כולו עוסק בעניינים אוניברסליים. מיצירת היקום ועד למורכבות הנפתלת […]