קללות ואקולוגיה
פרשות "כי תבא" שבספר דברים ו"בחקותי" שבספר ויקרא נושאות רשימה מעוררת אימה של קללות שיבואו עלינו אם לא נשמע בקול ה'. מסכת סופרים (חיבור ארץ ישראלי מהמאה ה-8 לספירה לערך, שעוסק בעיקר בדיני ספר התורה והתפילה) קובעת (י"ב א'-ב'): מפסיקין בברכות ואין מפסיקין בקללות. אמר רבי חייא בר גמדא: מה טעם? דכתיב "אל תקוץ בתוכחתו" […]
היכן היא טובתו של זה?!
בפרשת כי תצא מצווה התורה (דברים כ"ב ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּור לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ, בְּכָל עֵץ או עַל הָאָרֶץ, אֶפְרחִים אוֹ בֵיצִים, וְהָאֵם רבֶצֶת עַל הָאֶפְרחִים או עַל הַבֵּיצִים – לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. המצווה הזו פתחה תיבת פנדורה שלא מצליחה […]
יתנו יקבלו
ספר דברים הוא ספר שמתאר כמעט כלו ברית בין ה' לישראל – חוזה. מתחילת הספר יש את הרקע ההיסטורי לברית. משה מתאר בנאום ארוך את ההיסטוריה של עם ישראל ושלו אישית – כמה הוא ואלהים השקיעו בנו וכמה אנחנו חטאנו. מפרשת עקב מתחילה להיות מוצגת הברית עצמה שעיקרה "יתנו יקבלו. לא יתנו לא יקבלו" כמו […]
תורות גמול
פרשת עקב מספרת לנו שוב ושוב מה השכר שנקבל אם נשמור את מצוות ה' (וגם יותר מרומזת מה העונש אם לא נעשה זאת). האם אנחנו מאמינים שאלהים נותן לנו עונש ופרס על כל מעשה? פרשת עקב מביאה את חז"ל למחלוקת חריפה בדיוק בשאלה זו. המדרש מציע לפחות 4 גישות שונות להבנת תפיסת הגמול המקראית, ותובנותיו רלוונטיות […]
אפרים ויהודה – בין משפט לאתיקה
בדרשה לפרשת וישב (מי השילוח, חלק א') מתאר האיזביצ'ר (רבי יוסף ליינר, מייסד חסידות איזביצ'ה, הקרוי גם על שם ספרו "מי השילוח") באמצעות יהודה ויוסף שני אבות טיפוס ערכיים: זה שנאמר (ישעיה י"א, י"ג) "אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם", כי באמת אלו השני שבטים הם תמיד מתנגדים זה לזה. כי […]
מה אכפת לאלהים
פרשת שמיני כוללת רשימה ארוכה של מוצרים מן החי שאסור לנו לאכול המכונה "פרשת מאכלות אסורות". על דיני הכשרות הללו חוזר מדרש תנחומא ושואל: "מה אכפת לו להקדוש ברוך הוא" איך יאכלו ישראל. ובלשון המדרש (תנחומא שמות י"א ח'): וכי מה איכפת לו להקדוש ברוך הוא, בין ששוחט את הבהמה ואוכל, או אם נוחר ואוכל. […]
אם גם ראשנו שח – המניפסט האנטי-תיאולוגי
פרשת שמיני פותחת בשיא חגיגות המשכן. ביום השמיני בו אמור היה אלהים להתגלות בפני כל העם. מפרשת כי תשא, כמעט חודשיים, אנו מתכוננים לחגיגות הללו. אספנו כסף למשכן, אספנו תרומות בזהב, בכסף, בנחושת, בבדים יקרים, ובעורות מעובדים בפיסגת האמנות. בנינו את המשכן והכלים. משחנו את הכהנים. למדנו את דיני הקורבנות הצפויים בו. כולם לקחו חלק […]