על שירה והגירה
רוב ההיסטוריה היהודית, כשאנשים חלמו על שיבת ציון, הם חלמו על עליה וגאולה, אבל באותם חלקים קטנים מההיסטוריה, כשאנשים הגשימו את שיבת ציון הם נתקלו בטלטלת ההגירה. פרשת בהר-בחקתיי היא ברית הכנה לכניסה לארץ ישראל, היא שיבת ציון הראשונה. פתיחתה של הברית היא מצוות השמיטה, כמאמר הכתוב (ויקרא כ"ה ב'-ד'): כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ […]
המלאכים המלווים אותנו
פרשת וישלח נפתחת בשליחיו של יעקב לעשיו (בראשית ל"ב ד'-ו'): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. הזהר פותח […]
על "קפיצה למים"
בשביעי של פסח (כפי שהוא קרוי בימינו) חצו אבותינו את הים. התורה מספרת (שמות י"ד כ"ב): וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. המדרש מזהה את הלשון הלא ברורה בפסוק ושואל (שמות רבה כ"ב י'): אם בים – למה ביבשה? ואם ביבשה – למה בתוך הים? אלא, מכאן אתה למד, שלא נקרע להם הים עד שבאו […]
אין מפסיקין בקללות
בפרשת כי תבא מופיעה באריכות רבה רשימה ציורית מאוד ומעוררת אימה של קללות שיבואו עלינו אם לא נעבוד את ה' בשמחה(!). רק כדי לסבר את האוזן במה מדובר: באחד משיאי אימתן של הקללות, מתוארים הורים שאוכלים את ילדיהם מעוצמת הרעב ואף מסרבים לחלוק את הבשר עם שאר בני הבית… בתורה בכלל יש לנו שתי פרשות […]
אותנטיות שמחה וטוב לב
בפרשת כי תבא ישנה רשימת קללות מצמררת שבסופה מסבירה התורה מדוע הן יבואו עלינו (דברים כ"ח מ"ה-מ"ז): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה… תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. "המגיד משנה", (פירוש מפורסם על ספר משנה תורה של הרמב"ם, שכתב רבי וידאל טי טולוזא, במאות ה13-14, הלכות לולב ח', ט"ו) […]
תורות גמול
פרשת עקב מספרת לנו שוב ושוב מה השכר שנקבל אם נשמור את מצוות ה' (וגם יותר מרומזת מה העונש אם לא נעשה זאת). האם אנחנו מאמינים שאלהים נותן לנו עונש ופרס על כל מעשה? פרשת עקב מביאה את חז"ל למחלוקת חריפה בדיוק בשאלה זו. המדרש מציע לפחות 4 גישות שונות להבנת תפיסת הגמול המקראית, ותובנותיו רלוונטיות […]
ללכת בחוקים
הפרשה נפתחת במילים (ויקרא כ"ו ג'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ המדרש שואל על הפועל החריג – חוקים שומרים. על חוקים מקפידים. מה זה ללכת בחוקים? על כך עונה המדרש (ויקרא רבה ל"ה א'): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" הדא הוא דכתיב (=זהו שכתוב) (תהלים קי"ט, נ"ט): "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ". אמר דוד: רבונו של עולם, בכל […]