נפט וקדושה – סיפור לחנוכה

ספרי המקבים מספרים את סיפור המרד החשמונאי, מנקודת המבט החשמונאית. אגב כך אנו שומעים על אתוסים שאנחנו לא מכירים ממקומות אחרים וכמעט נעלמו מההיסטוריה שלנו. בתחילת ספר מקבים ב', שנכתב במקורו יוונית, מצוטטת איגרת מיהודי ישראל ליהודי מצרים. מטרת האיגרת היא לשכנע את יהודי התפוצות לחגוג את חג החנוכה, וכך מתארת האיגרת את השתלשלות הקדושה […]
על ציונות וגאולה
ההפטרה לשבת חנוכה היא נבואה המעמידה את הציונות (של שיבת ציון) באור משיחי – גאולי, ומיועדת ליהושע הכהן ולזרובבל המנהיג המדיני, מנהיגי הדור הראשון לשיבת ציון. בהפטרה קורא זכריה (זכריה ג' ח'): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח! כל הפרשנים מסכימים שצמח הוא […]
נס פך השמן ואידיאות דתיות
התלמוד הבבלי מביא במסכת שבת את הסברו המפורסם והפרוגרמטי למהותו של חג החנוכה (שבת כ"א ב'): מאי (=מהו) חנוכה?… שכשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס […]
חנוכה כתיקון משפחתי
סיפורי יוסף פותחים בהעדפתו של יעקב את יוסף מכל בניו. הגמרא תולה בהורות קלוקלת זו את שיעבוד ישראל במצרים (שבת, י' ב'): אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים. שבשביל משקל שני סלעים (פחות מ-40 גרם) מילת (=צמר רך) שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו – נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו […]
על חומרנות ואידיאולוגיה
אנחנו נוטים להעלות על נס את חיי הרוח ולבוז לחיי החומר (אבל לרדוף אחר החומר ולהתעצל באשר לחיי הרוח…). כבר זמן רב אני חושדת שראוי היה שהיחס יהיה הפוך… שנעריץ את האינטרס החומרי שביסודו הוא גורם מאחד ומגשר שמחייב אנשים לשיתוף פעולה, לעריכת מו"מ ולמציאת אינטרסים משותפים. ונבוז לאינטרס האידיאולוגי שביסודו הוא מפלג בין אנשים […]
סדרי עדיפויות
בפתח פרשת תצוה מצווה התורה (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מצווה מפורשת שהשמן ממנו מדליקים את המנורה יהיה שמן זית. אולם בגמרא במסכת שבת (כ"א א') שנה רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, אין מדליקין בהן במקדש […]
כשאת אומרת אור למה את מתכוונת
תובנות מבית הבד הקדום במדרש ובשירה. פרשת תצווה נפתחת במילים (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. נדמה שהביטוי החריג למנורה "נֵר תָּמִיד" מבטא באופן הפיוטי ביותר את המנורה כסמל. אפשר לאהוב את המזבח בו מתכפרים עוונותיהם של ישראל ואפשר להזדעזע ממרחץ הדמים המתרחש […]