אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ב'
לחלק א' בחלק הקודם סקרנו את יחסי ישראל והמואבים עד סוף תקופת השופטים. לאחר תקופת השופטים עולה שאול ומצליח להילחם במואבים כמו גם בעמים שכנים נוספים בהצלחה ניכרת (שמואל א' י"ד מ"ז-מ"ח). גם דוד, שבתקופה בה הוא מאפיונר שאליו מתקבצים כל אנשי המצוק, החייבים הבורחים מנושיהם וכל מרי הנפש, יושב עם המואבים (שמואל א' כ"ב […]
תרעומת המינין
הפסוק, כנראה הכי מפורסם בתורה, אולי אפילו יותר מעשרת הדיברות מופיע מיד אחריהן (דברים ו' ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. ואחריו (פס' ו'-ז'): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. נראה שבתקופות קדומות הבין עם ישראל שעלינו לשים על לבבנו […]
שמע ישראל – במה אנחנו מאמינים וכופרים?
אחד הפסוקים המפורסמים ביותר בכל התורה הוא (דברים ו' ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. מדובר באחד הפסוקים התמוהים בתורה. מה הוא בא ללמד אותנו? כנגד איזו אמונה חליפית הוא יוצא? מילא "ה' אלהינו". במקום שיש את כמוש, דגון, בעל, (ומסתבר שגם אל ושדי היו שייכים לפנתיאון) ועוד ועוד אלים, מציין הפסוק את נאמנותו של עם […]
ההיסטוריה של ברכת כהנים
במקדש היו אומרים את ה' ככתבו הברכה המפורסמת ביותר במקרא היא כמובן ברכת כהנים שמופיעה בפרשה שלנו. ברכה שכחה לא תש מאז ועד היום (במדבר ו' כ"ב-כ"ז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר. כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' […]
כשאת אומרת אור למה את מתכוונת
תובנות מבית הבד הקדום במדרש ובשירה. פרשת תצווה נפתחת במילים (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. נדמה שהביטוי החריג למנורה "נֵר תָּמִיד" מבטא באופן הפיוטי ביותר את המנורה כסמל. אפשר לאהוב את המזבח בו מתכפרים עוונותיהם של ישראל ואפשר להזדעזע ממרחץ הדמים המתרחש […]
עין תחת עין – היסטוריה, הלכה ותפיסות צדק.
אחד החוקים המפורסמים בפרשת משפטים, שהפך לביטוי בעברית המדוברת הוא "עין תחת עין". כך מבהירה התורה (שמות כ"א י"ח-כ"ה): וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה: רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא… וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת […]
למה התכוון אלהים בעקדת יצחק
אייל בסבך, מוצג במוזיאון הבריטי. התמונה מויקיפדיה. לפי סע' 27 א' התלמוד מבקר בחריפות את אברהם על עקידת יצחק, בין שאר אבות שהקריבו את ילדיהם (בבלי, תענית ד' א'): וכתיב (ירמיהו י"ט ה'): אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי. אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי – זה בנו של מישע מלך מואב, שנאמר (מלכים ב' ג', כ"ז): וַיִּקַּח אֶת […]