המלאכים המלווים אותנו
פרשת וישלח נפתחת בשליחיו של יעקב לעשיו (בראשית ל"ב ד'-ו'): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. הזהר פותח […]
פנחס וזימרי – בין האישי לנורמטיבי
המפגש בין פנחס וזימרי הוא מפגש מטלטל. האחד הוא רוצח. השני עובד עבודה זרה בפרוורסיה מינית קיצונית (לפחות במושגינו) – מזדווג בפרהסיה לעיני כל הקהל – זקנים וטף. האיזביצ'ר (הרב יוסף מרדכי ליינר, מייסד חסידות איזביצ'ה הקרוי גם על שם ספרו "מי השילוח) מעניק למפגש הזה פירוש תיאולוגי רדיקלי ומפתיע. האיזביצ'ר עומד על העקרון שהקב"ה מתגלה […]
על תפילה ואותנטיות
בפרשת שלח-לך, מרגליו של משה תרים את הארץ. התורה מתארת את דרכם במילים הללו (במדבר י"ג כ"ב): וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן המדרש התלמודי מיד מבחין שיש בפסוק טעות דקדוקית. אם מדובר בהליכתם של רבים הרי שהיה צריך להיות כתוב "ויבואו". ואכן כך בדיוק אומרת הגמרא (בבלי סוטה לד ב'): "ויבואו" מבעי ליה (נצרך לו)! […]
חג הצעקה – חג האין
"מקרא ביכורים", דהיינו הטקסט שאומר אדם מישראל כשהוא מביא ביכורים לבית המקדש מתואר פרשת כי תבא, ומצוטט בהגדה של פסח כבסיס לסיפור יציאת מצרים (דברים כ"ו ו'-ז'): "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה… וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ". על המילה "ונצעק" אומר הראי"ה קוק (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המאה ה19-20, מזרח אירופה-ארץ […]
אם אין אני לי – תיאוריות של העצמי
משנה קצרה משמו של הלל הזקן (אבות, א' י"ד) מקפלת בעיני את כל רעיון התשובה בשלושה משפטים. אם אין אני לי מי לי. וכשאני לעצמי מה אני. ואם לא עכשיו אימתי. לכאורה המשנה פשוטה מאוד. אם לא אני אפעל עבור עצמי, אם לא אני אתקן, איש לא יעשה זאת במקומי. ואם אעשה רק לעצמי אני […]
מהו האדם
פרשת תזריע פותחת בסיטואציה (ויקרא י"ב ב'): אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה. סיטואציה שמזמנת למדרשים עיסוק נרחב בשאלות על משמעות החיים ודרך היווצרותם. ובכלל על מהו האדם. אחד מהמדרשים הללו מתאר לנו מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל (ויקרא רבה י"ד ט'): בית שמאי אומרים:לא כשם שיצירת הולד בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא. בעולם הזה מתחיל […]
מה שראתה שפחה על הים – על הוודאות
לפני 3,333 שנה (פחות או יותר…) [לפי הספירה המסורתית. הדברים נכתבו בשנת 2021], בשביעי של פסח, חצו בני ישראל את ים סוף. לכן אנו קוראים את סיפור חציית ים סוף ואת השירה הגדולה והמפורסמת שבאה בעקבותיו – שירת הים. נדמה שכמעט מיותר לציין כמה חיוניות יש במסורתו של עם שחוגג כהיסטוריה מתוארכת אירועים שאירעו לפני למעלה […]