גוג ומגוג – דיווחי מלחמה
הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]
גוג ומגוג – דיווחי מלחמה
הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]
גוג ומגוג – דיווחי מלחמה
הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]
גוג ומגוג – דיווחי מלחמה
הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]
יבוא כל בשר
כששבת חלה בראש חודש אנחנו קוראים את אחת הנבואות האסכטולוגיות המרתקות ביותר בכל ימי דברי הנבואה (ישעיהו ס"ו). הנבואה שחותמת את ספר ישעיהו. נבואה שנראית כאילו נכתבה ממש לימינו אלה. ההפטרה פותחת בנמעני הנבואה וכמו פעמים רבות בדברי הנביאים היא יוצאת כנגד פולחן דתי המנותק מהתנהגות מוסרית (פס' א'-ד'): כֹּה, אָמַר ה'… וְאֶל זֶה אַבִּיט […]
בין מיכה לנחמיה – בלק ובדלנות לאומית
על המפגש בין ישראל למואבים במסע בני ישראל ממצרים לארץ ישראל יש בתורה 3 גירסאות שונות. לפי פרשת חקת ובלק (במדבר פרקים כ'-כ"א) בני ישראל מגיעים לאדום מדרום, בעבר הירדן המזרחי, מבקשים לעבור בה לאורך בקעת הירדן ולרכוש מים ואוכל. מלך אדום מסרב ומעמיד כוחות צבאיים מול ישראל. הישראלים עוקפים את אדום וארץ מואב ממזרח וחוזרים […]
את מי סופרים
בהפטרה לפרשת בהעלתך אנו קוראים את חזון המנורה של זכריה (בפרק ד'), כנגד הציווי על העלאת נרות המנורה במשכן הפותח את הפרשה. אלא שבעל ההפטרה בחר להתחיל את ההפטרה הרבה לפני חזון המנורה, בסוף פרק ב', בנבואה שלכאורה כלל לא קשורה לחזון בפרק ד', במילים (פס' י"ד-ט"ז): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי […]
חלומות מקדשיים
בהפטרת חג הסכות, זכריה (פרק י"ד) מתאר חזון גאולה עוצמתי במיוחד שכדרכו מרוכז כולו בבית המקדש. אגב החזון הזה הוא ממציא גם את תעלת הימים וגם את חג הסכות כחג האוניברסליות. בחזון אלהים נלחם בכל הגויים שהציקו לישראל. במלחמתו זו הוא עומד על הר הזיתים, וההר נבקע לשניים ומתוכו יוצא נהר גדול המחבר […]
שמחת תורה ושלום בית
"שמחת תורה" שקרוי בתורה שמיני עצרת מעורר תמיהה. שבוע שלם חגגנו את סוכות. מה עניינו של היום הזה? אחד המדרשים המפורסמים עונה כך (ילקוט שמעוני על התורה, תשפ"ב): אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה. והיה בנו של המלך טורח עם האורחים. וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו… עכשיו […]
מהלאומי לאוניברסלי וחזרה
סיומו של ספר ויקרא הוא גרסה חלופית למעמד הר סיני. כמו גרסאות אחרות היא מעמידה את מעמד הר סיני כמעמד של ברית (כך חוזרת כמה פעמים בתיאורי ברית שונים בספר שמות ההסכמה "כל אשר דבר ה' נעשה" או "נעשה ונשמע" ובעיקר בנויה פרשת משפטים כאירוע מכונן של ברית פולחנית). אולם פרשת בהר-בחקתי אינה מסתפקת בהסכם […]