בין ג'יהאד למשתאות
במדרש ידוע מטילה הגמרא פגם במתן התורה שבכתב (שבת פ"ח א'): (שמות י"ט, י"ז) "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא (מודעא הוא פגם חוזי המעמיד […]
ונהפוך הוא – היפוך התורה
רקע קצר לסוגיה התלמודית שאני מבקשת ללמוד: גזירה קדומה שסיבותיה שנויות במחלוקת גם במחקר וגם במסורת קובעת שכתבי קדש מטמאים את הידיים ולכן מחייבים בנטילת ידיים במגע בהם (כמובן הגזירה גם מכוונת למיעוט מגע יד אדם בכתבי הקדש שהורסת את הכתובים. עד היום אנחנו קוראים בתורה בעזרת "יד" ומנשקים באמצעות הציצית וכך נמנעים ממגע היד). […]
הארון במצרים
ספר בראשית מסתיים בפסוק הזה (בראשית נ' כ"ו): וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם. האם זו השורה התחתונה של ספר בראשית? קבורה מצרית? נדמה לי שהזוהר שואל את עצמו את אותה שאלה, ומנסה לתת לארונו של יוסף מובן. כך בוחר הזוהר לסיים את ספר בראשית (זוהר בראשית רנ"א א'): […]
העובר לפני התיבה וטעה
מדרש דברים רבה פותח את פירושו לפרשת "וזאת הברכה" בהלכות תפילה. המשנה קובעת (ברכות ה' ג'): העובר לפני התיבה וטעה, יעבר אחר תחתיו… מנין הוא מתחיל? מתחלת הברכה שטעה בה. המשנה עוסקת בתפילת העמידה. אם החזן טועה בתפילה, ולא מצליח להמשיך, צריך להחליף אותו. מי שמחליף מתחיל מהתחלה את הברכה האחרונה שהחזן "נתקע" בה. המדרש חוזר […]
העובר לפני התיבה וטעה
מדרש דברים רבה פותח את פירושו לפרשת "וזאת הברכה" בהלכות תפילה. המשנה קובעת (ברכות ה' ג'): העובר לפני התיבה וטעה, יעבר אחר תחתיו… מנין הוא מתחיל? מתחלת הברכה שטעה בה. המשנה עוסקת בתפילת העמידה. אם החזן טועה בתפילה, ולא מצליח להמשיך, צריך להחליף אותו. מי שמחליף מתחיל מהתחלה את הברכה האחרונה שהחזן "נתקע" בה. המדרש חוזר […]
העובר לפני התיבה וטעה
מדרש דברים רבה פותח את פירושו לפרשת "וזאת הברכה" בהלכות תפילה. המשנה קובעת (ברכות ה' ג'): העובר לפני התיבה וטעה, יעבר אחר תחתיו… מנין הוא מתחיל? מתחלת הברכה שטעה בה. המשנה עוסקת בתפילת העמידה. אם החזן טועה בתפילה, ולא מצליח להמשיך, צריך להחליף אותו. מי שמחליף מתחיל מהתחלה את הברכה האחרונה שהחזן "נתקע" בה. המדרש חוזר […]
העובר לפני התיבה וטעה
מדרש דברים רבה פותח את פירושו לפרשת "וזאת הברכה" בהלכות תפילה. המשנה קובעת (ברכות ה' ג'): העובר לפני התיבה וטעה, יעבר אחר תחתיו… מנין הוא מתחיל? מתחלת הברכה שטעה בה. המשנה עוסקת בתפילת העמידה. אם החזן טועה בתפילה, ולא מצליח להמשיך, צריך להחליף אותו. מי שמחליף מתחיל מהתחלה את הברכה האחרונה שהחזן "נתקע" בה. המדרש חוזר […]
מתורת האבות לתורה חדשה
רגע לפני סיום התורה אני חוזרת לפסוק האהוב עלי (דברים ל"ג ד'): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. על הפסוק הזה דורש המדרש (ילקוט שמעוני על התורה, תתקנ"א ל"ב): וכי ממשה אנו אוחזין התורה? והלא אבותינו זכו בה! שנאמר "מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". שומע אני ירושה לבני מלכים. ירושה לבני קטנים מנין? תלמוד לומר " […]
המסורת שלפיה לא יצאנו ממצרים
בשבת חול המועד פסח אנחנו קוראים את נבואתו המרשימה של יחזקאל הידועה כ"חזון העצמות היבשות" (יחזקאל ל"ז א'-י"ד). מעין עדות על תחיית המתים ללא גאולה וקץ ההיסטוריה. אכן השאלה מי הם המתים הללו מעסיקה מדרשים רבים (ראו סנהדרין צ"ב ב') מתוכם אני מבקשת להביא את עמדתו של רב (המאה ה-2-3 לספ'. מייסד ישיבת סורא. מראשוני אמוראי […]
המקום אשר יבחר ה'
החטיבה שבין פרשת ראה לפרשת כי תבוא היא אגד של מצוות שאנו מצווים לנהוג בהן בארץ אליה עומדים בני ישראל להיכנס. לפני תחילת המצוות הללו מצווה התורה (דברים י"א כ"ט-ל'): וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל, הֲלֹא הֵמָּה […]
