חירות בין זמן ומקום
מצוות קרבן הפסח נפתחת כך (שמות י"ב א'-י"ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ […]
האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
לבן אדום ירוק
הספר תיקוני זוהר מציע שבעים פירושים לפסוק הראשון בתורה. ככלל אלו מבוססים על פירושים למילה בראשית. בתיקון החמישים ושמונה מציע רבי שמעון בר יוחאי לבנו רבי אלעזר לקרוא את המילה בראשית בסיכול אותיות כ"יָרֵא בּשֶׁת" ומסביר לו כך (תקוני זהר צ"ב ב' מתורגם): בני, במקום שיש ערוה יש בשת. וזהו "יָרֵא בּשֶׁת", ומי שאין לו […]
לבן אדום ירוק
הספר תיקוני זוהר מציע שבעים פירושים לפסוק הראשון בתורה. ככלל אלו מבוססים על פירושים למילה בראשית. בתיקון החמישים ושמונה מציע רבי שמעון בר יוחאי לבנו רבי אלעזר לקרוא את המילה בראשית בסיכול אותיות כ"יָרֵא בּשֶׁת" ומסביר לו כך (תקוני זהר צ"ב ב' מתורגם): בני, במקום שיש ערוה יש בשת. וזהו "יָרֵא בּשֶׁת", ומי שאין […]
שביתה ותשובה
התורה מסיימת את שיחתו של קין עם אלהים לאחר שרצח את הבל, השיחה בה קיבל את עונשו במילים (בראשית ד' ט"ז): וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'. על כך מספר המדרש (בראשית רבה, כ"ב, י"ג): וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'… רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר: יצא שמח… פגע בו (=פגש אותו) אדם הראשון, אמר […]
אורו של חנוך
אחת הדמויות המסתוריות ביותר בפרשת בראשית, שהשפיעה השפעה מכרעת כל המיסטיקה היהודית היא דמותו של חנוך בן ירד, שכל שאנו יודעים עליו, הוא שמעולם לא מת. ובלשונה של התורה (בראשית ה' כ"ד): אֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים. חנוך המכונה בספרות בית שני ואחריה גם מטטרון הוא גיבור ספרי חנוך החיצוניים מימי בית שני ועד זמנם […]
עולם במיסוי ייבנה
בפרשת שלח-לך מצווה התורה (במדבר ט"ו כ'): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה… זו המצווה שאנו מכירים כמצוות "הפרשת חלה". במקורה היה צריך האופה (המקצועי או הביתי, ובד"כ הביתית) לתת חלק מהלחם לכהן – סוג נוסף של מיסוי. כשהמדרש דן בבריאת העולם אנו מוצאים מחלוקת בשאלה "בזכות" מה נברא העולם. או במילים אחרות מה "מחזיק אותו". […]