האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
האל האימפולסיבי התורה הפסולה
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (בראשית ב' ד'). אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ (בראשית ו' ט'). בתקופה האמוראית, שם רבי אבהו לב לעקרון פרשני מעניין. לטענתו באופן עקבי ניתן לראות שבמקום שמתחילה התורה ענין במילה "אלה" כוונתה לנתק בין הסיפור הקודם לעניין החדש. לא סתם נתק, אלא ממש פסילה של העניין הקודם, ואילו כשהיא מתחילה עניין במילה […]
לבן אדום ירוק
הספר תיקוני זוהר מציע שבעים פירושים לפסוק הראשון בתורה. ככלל אלו מבוססים על פירושים למילה בראשית. בתיקון החמישים ושמונה מציע רבי שמעון בר יוחאי לבנו רבי אלעזר לקרוא את המילה בראשית בסיכול אותיות כ"יָרֵא בּשֶׁת" ומסביר לו כך (תקוני זהר צ"ב ב' מתורגם): בני, במקום שיש ערוה יש בשת. וזהו "יָרֵא בּשֶׁת", ומי שאין לו […]
לבן אדום ירוק
הספר תיקוני זוהר מציע שבעים פירושים לפסוק הראשון בתורה. ככלל אלו מבוססים על פירושים למילה בראשית. בתיקון החמישים ושמונה מציע רבי שמעון בר יוחאי לבנו רבי אלעזר לקרוא את המילה בראשית בסיכול אותיות כ"יָרֵא בּשֶׁת" ומסביר לו כך (תקוני זהר צ"ב ב' מתורגם): בני, במקום שיש ערוה יש בשת. וזהו "יָרֵא בּשֶׁת", ומי שאין […]
משפט וחורבן
לקראת ט' באב אנחנו מסיימים את שלושת השבועות בהן קוראים הפטרות "פורענות" (שבועות המכונים "תלתא דפורענותא" = שלש של פורענויות) – נבואות זעם וחורבן. אלא שהנביאים מלאים במאות נבואות כאלו, לכן עולה שאלת הבחירה. מה משמעות הבחירה דווקא בשלוש הנבואות הללו. איזה סיפור הן מספרות כסדרה המסופרת לנו שבוע אחר שבוע? בשבוע הראשון קראנו […]
כשהאניה מחשבת להישבר
בהפטרת מנחה ליום הכיפורים קוראים בספר יונה (יונה א' ד'): וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם; וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. זלדה כתבה: כי האור שעשועי / זלדה …יוֹנָה הַנָּבִיא שֶׁדַּרְכּוֹ אֶל אֱלֹהִיםמְלֵאָה בְּרִיחוֹתבְּתוֹךְ מַיִם זוֹעֲמִיםיְבַקֵּשׁ עָלֶיךָ רַחֲמִיםוְעָלַיוְעַל כָּל הַטּוֹבְעִים. זלדה מציעה את יונה הנביא כדגם עבורנו להתמודדות עם סכנת הטביעה. עם אוניות […]
תורת משחקים יהודית
דילמה נפוצה ובסיסית שהשפיעה על תורת המשחקים אומרת בערך כך: שטן מרושע וכל יכול אסר את רומיאו ויוליה, יצירי רוחו המפורסמים של שייקספיר, ושם כל אחד מהם בתא נידונים למוות. הם אינם יכולים לראות או לשמוע זה את זו, וודאי שלא לדבר, אפילו לא להיפרד. כל אחד מהם אזוק לכיסא חשמלי, האלקטרודות מוצמדות, והשטן אומר […]