ונתנה תוקף
איני יודעת איזו דמות תהיה לראש השנה בשנה זו. החג שבו לא נוכל להיפגש עם הורינו, אחינו וילדינו, אבל כן נוכל להיפגש עם אנשי קהילתנו בבית הכנסת. החג שבו נאמר יחד בציבור תפילה קצרה יותר. תפילה שלא תכלול את פיוטיו של החג, המעניקים לתפילה את טעמה המיוחד אבל גם בהיעדרם לא ניתן לחמוק מאימת החוויה […]
ובחרת בחיים
בפרשת נצבים מצווה התורה (דברים ל' י"ט): הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. כמה פסוקים קודם מציגה התורה את הבחירה כך (שם, פס' ט"ו): רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. אם כך, הברכה והקללה מקבילות […]
שיני בנים תקהינה – רגעי קורונה
בפרשת מטות בני גד ראובן וחצי שבט המנשה (המכונים "שניים וחצי השבטים"), הגיעו לנחלה בה הם מעוניינים, באזור צפון ירדן והגולן, בעבר הירדן המזרחי. למרות זאת הם נדרשים להתגייס ולסכן את נפשם למען הצורך הלאומי הכולל של הנחלת הארץ. אבל יש להם רכוש רב, נשים וילדים שהם אחראים עליהם. איך מאזנים בין המחויבויות לכלל […]
על מה שניתן להפיק ממשבר
פרשת בהעלותך, מסתיימת בסיפור על מרים שדיברה לשון הרע על משה ונענשה בצרעת. פרשת שלח-לך נפתחת במרגלים, שדיברו גם הם לשון הרע. על כך מעיר המדרש (תנחומא במדבר י"ג ה'): מה ראה לומר אחר מעשה מרים "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים"?אלא שהיה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא, שיהיו באין ואומרין לשון הרע על הארץ.אמר הקדוש ברוך […]
היום שאחרי המגיפה
לא דבר תורה אני רוצה לכתוב לכם אלא את רגשותיי, פחדיי ותקוותיי ערב החג הזה. במקרה הזה, התורה היא שפת הלב שלי כדי למצוא מילים. מדרש ההגדה מורה לנו: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. אני קוראת את הפסוקים המתארים את ערב יציאת מצרים בספר שמות (י"ב כ"ב-ל"ד): וְאַתֶּם לֹא […]
שיגרה זה רע?
פתיחתו של ספר ויקרא, וחלק לא מבוטל ממכלול הספר, עוסקים בקורבנות. בעיני רבים מאיתנו (לרבות למשל הרמב"ם) קורבנות זה פרימיטיבי, בעיני אחרים זה משעמם. המדרש מציע שקורבנות הם יסוד התורה כולה. בספרא (קובץ מדרשי הלכה תנאי על ספר ויקרא. מכונה גם "תורת כהנים") על פרשת קדושים מופיע המדרש המפורסם (ספרא ב' ד'): (ויקרא י"ט, י"ח) […]
יום המשפחה במלואות שנה לקורונה
בפתח פרשת משפטים מחדשת התורה חידוש מהפכני: את חירותו האפשרית של עבד. זהו חידוש מהפכני משום שהעבדות היא התשתית הכלכלית של העולם העתיק. החובה לשחרר עבד שקולה לרעיון שנצטרך לוותר על מחשבים ואינטרנט (או על מכונות בבית העסק של המהפכה התעשייתית). שחרור העבד אחרי שש שנים משמעו שאינך יכול לבסס את כוחך הכלכלי, בשום צורה על […]
העבודה כערך והחלטות על סגרים
בפרשת יתרו אנחנו מקבלים את התורה במעמד עשרת הדיברות. מיד עם מתן התורה עולה השאלה מהו היחס בין התורה לחיי החולין. התורה ובעקבותיה חז"ל מתלבטים בכך רבות. ניסוח עשרת הדיברות הוא חד משמעי. העבודה בחיי החול היא ערך שאנו מצווים עליו. ככתוב (שמות כ' ח'-ט'): שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' […]
בחירות סגרים ויאוש מדרשי
נדמה שאנחנו הולכים לקראת בחירות רביעיות. וגם סגר שלישי. בינתיים כמות דורשי העבודה נעה השנה בין כמעט 600,000 איש ליותר ממיליון ושלש מאות אלף. אף אחד לא יודע כמה עסקים יקרסו. הגירעון שלנו הגיע למצב שיא שלא לדבר על מערכת החינוך שאולי לא תחזור לפעילות לאחר חנוכה וכולנו יודעים שהיא למעשה לא ממש פועלת כבר […]
מחשבות נוספות מסגר הקורונה השני
בשלבי היציאה החלקית כל כך מהסגר הנוכחי, טרם נפתחה רובה של מערכת החינוך. כשרוב החנויות סגורות. כשיש כמעט מיליון מובטלים. כשכולם כבר מדברים על הסבירות הגבוהה לסגר שלישי. אני מבקשת לשלוח לנו נחמה באמצעות המדרש. המדרש מבטיח לנו שמי ששרד את המשבר זוכה לראות עולם חדש וטוב יותר, לפחות, אם בעת המשבר דאג לכלכלה (בראשית […]