תגית: עבדות

המלבי"ם נגד סחר בנשים

  בימים אלו, ימי פרשת בהעלתך, חלים שני ימי יארצייט לשתי נשים יקרות לי מאוד. הראשונה היא סבתא שלי. השניה היא מי שהיתה לי כאם מאמצת בתקופות  קשות בחיי – נעמה. כבר כמה שבועות אני מסתובבת אחוזת געגועים לשתי נשים, שכל אחת בדרכה, מתוך אישיות אחרת לגמרי, ובנסיבות שונות לגמרי, התמודדה עם שוליות חברתית. שתיהן, […]

חג הצעקה – חג האין

"מקרא ביכורים", דהיינו הטקסט שאומר אדם מישראל כשהוא מביא ביכורים לבית המקדש מתואר פרשת כי תבא, ומצוטט בהגדה של פסח כבסיס לסיפור יציאת מצרים (דברים כ"ו ו'-ז'): "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה… וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ". על המילה "ונצעק" אומר הראי"ה קוק (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המאה ה19-20, מזרח אירופה-ארץ […]

על מיסוד וחירות

פרשת תרומה נפתחת בציווי להביא תרומות לבניית המשכן (שמות כ"ה א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. העם מתלהב ובפרשת ויקהל אנחנו שומעים על פרץ של תרומות עד שצריך לבקש מהעם להפסיק (ל"א פס' כ"א-כ"ט, ל"ו ד'-ז'). בעל ההפטרה באירוניה […]

הערה לשונית על משפחתיות

פרשת משפטים פותחת בדיני העבד והשפחה (שמות כ"א ב'): כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי… המילה משפחה בעברית כמו בשפות רבות אחרות קשורה למילה שפחה (והרד"ק מסביר ששתיהן לשורש ש.פ.ח. שמשמעו חיבור). כך למשל בלטינית: משפחה היא familia, ומילה זו קרובה למילים המציינות עבד (famulus) ושפחה (famula) במקביל הגבר נקרא (ולא רק בעברית) בעל או אדון. גם […]

חירות שוויון ואנשים "שאין להם מה להפסיד"

פרשת משפטים נפתחת בחוק המהפכני המגביל את העבדות (שמות כ"א א'-ב'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם:  כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. בהתאמה עוסקת ההפטרה בברית שחרור העבדים שהופרה בתקופת ירמיהו הנביא (ירמיהו פרק ל"ד). הימים הם ימי המצור הבבלי על ירושלים בתקופת צדקיהו. מרבית הרי יהודה כבר נחרבו. אנחנו […]

יום המשפחה במלואות שנה לקורונה

בפתח פרשת משפטים מחדשת התורה חידוש מהפכני: את חירותו האפשרית של עבד. זהו חידוש מהפכני משום שהעבדות היא התשתית הכלכלית של העולם העתיק. החובה לשחרר עבד שקולה לרעיון שנצטרך לוותר על מחשבים ואינטרנט (או על מכונות בבית העסק של המהפכה התעשייתית). שחרור העבד אחרי שש שנים משמעו שאינך יכול לבסס את כוחך הכלכלי, בשום צורה על […]

האתוס של ספר שמות

לכל יצירה אמנותית ולכל תרבות בכללותה יש אתוסים מכוננים. ספר שמות הוא ספר – יצירה ספרותית, אבל הוא עוסק בכינונה של התרבות שלנו, תרבות שמתחילה בספר הזה מחדש. בספר שמות הופכים בני יעקב לעם ישראל לראשונה. ה' י-ה-ו-ה מתגלה לעולם לראשונה. בהתאמה, הספר מתאר את כינונה של תרבות חדשה המבוססת על יציאה מעבדות לחירות וקבלת […]

יום המשפחה במלואות שנה לקורונה

בפתח פרשת משפטים מחדשת התורה חידוש מהפכני: את חירותו האפשרית של עבד. זהו חידוש מהפכני משום שהעבדות היא התשתית הכלכלית של העולם העתיק. החובה לשחרר עבד שקולה לרעיון שנצטרך לוותר על מחשבים ואינטרנט (או על מכונות בבית העסק של המהפכה התעשייתית). שחרור העבד אחרי שש שנים משמעו שאינך יכול לבסס את כוחך הכלכלי, בשום צורה […]