תגית: זהות יהודית

ביכורים וגרים

בפרשת כי תבוא מצווה התורה (דברים כ"ו א'-ב'): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ, וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ. הדגש של המצוה היא שזו מצווה "שתלויה בארץ" – בכך שירשנו והתנחלנו במולדת שלנו. בספר שמות, בפרשת משפטים, מנסחת התורה את הציווי (שמות כ"ג, י"ט): רֵאשִׁית […]

ביכורים וגרים

בפרשת כי תבוא מצווה התורה (דברים כ"ו א'-ב'): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ, וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ. הדגש של המצוה היא שזו מצווה "שתלויה בארץ" – בכך שירשנו והתנחלנו במולדת שלנו. בספר שמות, בפרשת משפטים, מנסחת התורה את הציווי (שמות כ"ג, י"ט): רֵאשִׁית […]

כשהמדרש טוען שמותר לחלל שבת

  כדי להבין את המדרש של השבוע אנחנו זקוקים לשיעור הלכה קצר: סוגיה ידועה בעולמה של ההלכה הוא שאסור לצאת לשיט בספינה בימים הסמוכים לפני שבת, אבל לשלוחי מצוה מותר. זו ברייתא שמופיעה גם בתלמוד הבבלי (שבת י"ט א') וגם בתלמוד הירושלמי (שבת י"ג א'). פוסקי ההלכה שבכל הדורות שואלים למה, ורובם קובעים שזה משום […]

המפטפטים ביצרם

  לאחרונה הפריעו נערים חרדים קיצונים לבר מצווה של נער אמריקאי שנערכה בכותל המשפחות (עזרת ישראל). הילד הגיע מארה"ב במיוחד כדי לחוג את שמחתו בכותל. במהלך החגיגה הם צעקו וקיללו אותו, כולל קריאות נאצי, כדי שגם ילד דובר אנגלית יוכל להבין. קרעו סידורים (בנוסח הקונסרבטיבי) ולפחות אחד מהם הצטלם כשהוא מקנח בדפי הסידור את אפו. […]

על זהות יהודית ונישואין לנוכרים

  התורה פותחת את סיפור ישראל ובנות מואב, המסיים את פרשת בלק, במילים (במדבר כ"ה א'-ב'): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן. הסיפור הזה ימשיך בכך שמשה ישלח את מנהיגות העם לטבוח בעם. אלהים ישלח מגיפה שתפיל מהעם 24,000 חללים, ובסופו של דבר פנחס […]

ההיסטוריה של ברכת כהנים

במקדש היו אומרים את ה' ככתבו הברכה המפורסמת ביותר במקרא היא כמובן ברכת כהנים שמופיעה בפרשה שלנו. ברכה שכחה לא תש מאז ועד היום (במדבר ו' כ"ב-כ"ז):  וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר. כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם:  יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.  ‏יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.  ‏יִשָּׂא ה' […]

החגים בתנ"ך

אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]