תרעומת המינין
הפסוק, כנראה הכי מפורסם בתורה, אולי אפילו יותר מעשרת הדיברות מופיע מיד אחריהן (דברים ו' ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. ואחריו (פס' ו'-ז'): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. נראה שבתקופות קדומות הבין עם ישראל שעלינו לשים על לבבנו […]
חביבים ייסורים או נהדר שאתה חולה
בפרשת "ואתחנן" משה מצדיק את העובדה שאלוהים ייסר אותנו במדבר וגם את כל הייסורים שאלוהים עוד מתכוון להפיל עלינו במילים (דברים ח' ה'): וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. המדרשים כמובן נדרשים לשאלת הייסורים באריכות רבה. בתוך שלל ההתייחסויות הללו מופיע סיפור שריגש אותי במיוחד. הוא עוסק בהתמודדות עם […]
בין חובה לעונג
בפרשת ואתחנן משה מתחנן אל הקב"ה להיכנס לארץ ישראל. על כך מספר המדרש התלמודי (בבלי, סוטה, י"ד א'): דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך?! אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ […]
לאן נעלם אלהים
השאלה לאן נעלם אלהים, היא השאלה שממלאת את לבנו בט' באב, שמכה בנו ברגעי כאב וצער, שעולה כשאנו חשים נרדפים ומושפלים. בשאלה הזו עוסקים באינטנסיביות רבה המדרשים לפרשת ואתחנן, בשל הפתיחה הקשה והעצובה של הפרשה (דברים ג' כ"ג-כ"ו): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:אֲדֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ […]
שמע ישראל – במה אנחנו מאמינים וכופרים?
אחד הפסוקים המפורסמים ביותר בכל התורה הוא (דברים ו' ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. מדובר באחד הפסוקים התמוהים בתורה. מה הוא בא ללמד אותנו? כנגד איזו אמונה חליפית הוא יוצא? מילא "ה' אלהינו". במקום שיש את כמוש, דגון, בעל, (ומסתבר שגם אל ושדי היו שייכים לפנתיאון) ועוד ועוד אלים, מציין הפסוק את נאמנותו של עם […]
"אָנֹכִי ה'" כבחירה אתית
עשרת הדברות נפתחות בהיגד הידוע (שמות כ' ב'): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם… נהרות של דיו נשפכו על השאלה האם מדובר בציווי. תפיסות רציונליסטיות, שנטו לתפוס את האמונה כהכרח לוגי למי שמעיין כראוי, נטו לראות בכך מצוה (למשל הרמב"ם). אחרים חשבו שאף אם האמונה היא תוצאה של השכלה ראויה, הרי ידיעה היא עניין הכרחי ואין […]