כמה זקוקים אנו לרחמים
גלגוליו של י"ג באדר מגילת אסתר בנויה כרשומון של סיפור מתח (עם אקספוזיציה רחבה מאוד על העושר הריקנות והשחיתות בבית המלכות). המתח מתחיל כשהמן מבקש מאחשוורוש להרוג את כל היהודים ומקבל את מבוקשו. ההודעה יוצאת (אסתר ג' י"ב): וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן. בי"ג בניסן […]
קרבן תמיד בין מיצרי הקנאות
פרשת פנחס מסתיימת בתיאור מעגל השנה מנקודת מבט מקדשית. התורה פותחת בקרבן התמיד המוקרב יום יום, עוברת לקרבנות המתווספים מדי שבת ומדי ראש חודש, ומסיימת בקרבנות המתווספים בחגים. אלא שהפתיחה בקרבן התמיד מיותרת. שכן כבר הצטווינו עליו בספר שמות בפרשת תצווה (שמות כ"ט ל"ח-מ"ד) וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ: כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד… […]
המדרש כפרשנות היסטורית
התורה מצווה לחגוג את סוכות כך (ויקרא כ"ג מ'): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. כידוע מנחמיה (פרק ח'), בתחילת ימי בית שני מתפרשת המצווה הזו כמצווה לקחת ענפים על מנת לבנות מהם סוכה, היא עיקר מצוות החג. אלא שעבור חז"ל […]
על ציונות וגאולה
ההפטרה לשבת חנוכה היא נבואה המעמידה את הציונות (של שיבת ציון) באור משיחי – גאולי, ומיועדת ליהושע הכהן ולזרובבל המנהיג המדיני, מנהיגי הדור הראשון לשיבת ציון. בהפטרה קורא זכריה (זכריה ג' ח'): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח! כל הפרשנים מסכימים שצמח הוא […]
נס פך השמן ואידיאות דתיות
התלמוד הבבלי מביא במסכת שבת את הסברו המפורסם והפרוגרמטי למהותו של חג החנוכה (שבת כ"א ב'): מאי (=מהו) חנוכה?… שכשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס […]
על חומרנות ואידיאולוגיה
אנחנו נוטים להעלות על נס את חיי הרוח ולבוז לחיי החומר (אבל לרדוף אחר החומר ולהתעצל באשר לחיי הרוח…). כבר זמן רב אני חושדת שראוי היה שהיחס יהיה הפוך… שנעריץ את האינטרס החומרי שביסודו הוא גורם מאחד ומגשר שמחייב אנשים לשיתוף פעולה, לעריכת מו"מ ולמציאת אינטרסים משותפים. ונבוז לאינטרס האידיאולוגי שביסודו הוא מפלג בין אנשים […]