בשם האל
המגמה המרכזית ביותר בקבלה היא להשפיע על העולם העליון – עולמו הנגלה של האל. ובתוך ההשפעה הזו נדמה לי שהתכלית הכי מרכזית ורווחת היא ליצור זיווג בין ספירת תפארת, המכונה גם יעקב, הקב"ה, שמש, וגם אמת לבין השכינה שגם לה כינויים מגוונים אבל במדרש שנעסוק בו הפעם, היא מכונה לבנה. כשהזיווג עולה יפה העולם שלנו […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בין בושה לאשמה (וגם על גאולה)
הפטרת שבת שובה מיוחדת מכל ההפטרות בכך שאיננו קוראים בה קטע אחד מהנביא, אלא רצף של שלושה קטעים, משלושה נביאים שונים. ההפטרה מתחילה מנבואה של הושע, ממשיכה בנבואה של מיכה ומסתיימת בנבואה של יואל. מהרכבת שלושת הנבואות הללו יוצר בעל ההפטרה טקסט חדש, טקסט שהוא מדרש של בעל ההפטרה לאופן שבו עלינו להכין את עצמנו […]
הערעור על האתוס
פרשת מטות נפתחת בענייני נדרים (במדבר ל' ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. השאלה המתבקשת היא מה עושים דיני הנדרים והתרתם בפרשת מטות, בספר במדבר. התורה כבר […]
החוק והטוב (או הטוב הרע והנורמה)
בפרשת שלח-לך, מספרת התורה על אדם שיצא לקושש עצים בשבת, ונכלא כי לא ידעו מהו עונשו של מקושש. שאלו את אלהים והוא ציווה לרגום אותו וכך עשו. ובמילותיה של התורה (במדבר ט"ו, ל"ב-ל"ו): וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל […]
למה ספירה, גירסת ההפטרה
פרשת במדבר לא מפסיקה לספור את בני ישראל. למעשה היא פוקדת אותם ב-5 מניינים שונים: לשבטים, לדגלים, ללוויים, לבכורות, וללוויים בגילאי עבודה. שלש שאלות גדולות מעלה הפרשה שלנו: מה פתאום סופרים בכלל? ומדוע סופרים פעם שניה, אחרי שזמן קצר קודם לכן ספרו את העם בספר שמות (בפרשת כי תשא)? ואיך זה שמניין האנשים זהה […]