על שירה והגירה
רוב ההיסטוריה היהודית, כשאנשים חלמו על שיבת ציון, הם חלמו על עליה וגאולה, אבל באותם חלקים קטנים מההיסטוריה, כשאנשים הגשימו את שיבת ציון הם נתקלו בטלטלת ההגירה. פרשת בהר-בחקתיי היא ברית הכנה לכניסה לארץ ישראל, היא שיבת ציון הראשונה. פתיחתה של הברית היא מצוות השמיטה, כמאמר הכתוב (ויקרא כ"ה ב'-ד'): כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ […]
גילו ברעדה – בין תקיעה לתרועה
בפרשת בהעלתך צווה משה רבנו להקים מערכת כריזה ותעמולה – החצוצרות. (במדבר י' א'-י'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף… וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת. וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד… וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת. וּבְהַקְהִיל, אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ… וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם […]
מהלאומי לאוניברסלי וחזרה
סיומו של ספר ויקרא הוא גרסה חלופית למעמד הר סיני. כמו גרסאות אחרות היא מעמידה את מעמד הר סיני כמעמד של ברית (כך חוזרת כמה פעמים בתיאורי ברית שונים בספר שמות ההסכמה "כל אשר דבר ה' נעשה" או "נעשה ונשמע" ובעיקר בנויה פרשת משפטים כאירוע מכונן של ברית פולחנית). אולם פרשת בהר-בחקתי אינה מסתפקת בהסכם […]
רגע של עברית וגאולה
בפרשת בהר מצווה התורה על גאולת קרקעות, שמשמעה שאם אדם הוזקק למכור את ביתו או את שדהו קרובי משפחתו מצווים לרכוש אותם עבורו חזרה.ובמילות התורה (ויקרא כ"ה א'): כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. בספרא, מדרש הלכה תנאי על ספר ויקרא מדגישים חז"ל (ספרא ה' א'): "וּבָא גֹאֲלוֹ […]
מה קיבלנו בסיני?
פרשת בהר נפתחת בתיאור (ויקרא כ"ה א'-ד'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם… וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ… וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' על הפסוקים האלה שואל המדרש התנאי הקדום את שאלתו המפורסמת (ספרא, […]
הערך המכונן שלי
בפרשת משפטים, מיד לאחר מתן תורה, מסופר שמשה לוקח את "ספר הברית" וקורא באוזני העם (שמות כ"ד ז'): וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם. המכילתא דרבי ישמעאל (י״ט י׳ ב׳) שואלת מה הוקרא באוזני העם: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם". אבל לא שמענו מהיכן קרא באזניהם… רבי ישמעאל אומר: בתחלת הענין מה הוא אומר […]