נחמת התרנגול
כשאנחנו במצב רוח שפוף. כשחזר לרגע הגשם ואני מתפללת שהוא ישטוף הכל אני מבקשת למצוא נחמה במדרש פואטי בזוהר לפרשת ויקהל (זהר ויקהל קצ"ה ב'-קצ"ו א'): רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים לַיְלָה אֶחָד וּמִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה טֶרֶם שֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה (לפני חצות). בֵּין כָּךְ קָרָא הַגֶּבֶר. בֵּרְכוּ בְרָכָה. בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, בּא וּרְאֵה, עַד כָּאן […]
נפט וקדושה – סיפור לחנוכה
ספרי המקבים מספרים את סיפור המרד החשמונאי, מנקודת המבט החשמונאית. אגב כך אנו שומעים על אתוסים שאנחנו לא מכירים ממקומות אחרים וכמעט נעלמו מההיסטוריה שלנו. בתחילת ספר מקבים ב', שנכתב במקורו יוונית, מצוטטת איגרת מיהודי ישראל ליהודי מצרים. מטרת האיגרת היא לשכנע את יהודי התפוצות לחגוג את חג החנוכה, וכך מתארת האיגרת את השתלשלות הקדושה […]
מה אנחנו יודעים?
בפרשת ניצבים מספרת התורה (דברים כ"ט כ"ח): הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַה' אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת. כפי שניתן לראות, בנוסח המסורה ישנן נקודות מעל המילים "לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" וגם מעל האות ע' שבמילה "עַד". התופעה הזו חוזרת בעוד מספר מקומות בתורה וכמובן מחייבת ממש מדרש. הנקודות מצביעות לדעת חז"ל על כך […]
הערעור על האתוס
פרשת מטות נפתחת בענייני נדרים (במדבר ל' ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. השאלה המתבקשת היא מה עושים דיני הנדרים והתרתם בפרשת מטות, בספר במדבר. התורה כבר […]
אוכלי נבלות וטרפות
בפרשת אמור כמו בהפטרתה מתחבאת מחלוקת עזה שחז"ל וביתר שאת הראשונים והאחרונים ניסו להסתיר אותה. בפרשה מצווים הכהנים שלא לאכול נבלות וטרפות (ויקרא כ"ב א'-ב', ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו… נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ. ההפטרה נוקטת באותה גישה בדיוק. וכך מצווה יחזקאל בשם ה' (יחזקאל מ"ד ל"א): […]
מסורת. מהפיכה. מסורת.
הפטרת הנחמה לפרשת כי תצא מסתיימת בפסוק (ישעיהו נ"ד י'): כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'. המדרש (ירושלמי, סנהדרין י' א') על הפסוק הזה דורש כך (מדרש ארוך אבל מבטיחה ששווה במיוחד): עד איכן היתה זכות אבות קיימת? רבי תנחומא אמר לה בשם רבי חייה […]