כשאלהים והזהר מתנגדים לתפילות
דגם מרכבה מהמוזיאון הבריטי, לקוח מויקיפדיה, צולם בידי https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Ealdgyth רגע לפני קריעת ים סוף, עם העבדים רואה את פרעה על 600 מרכבותיו . לפניו ים ומאחוריו צבא – מהחזקים בעולם. לישראלים אין בכלל צבא בשלב הזה (יהושע יקים את הצבא לאחר מכן כדי להילחם בעמלק ברפידים). למצרים לעומת זאת יש מאות טנקים. לא פלא […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
לא מתייאשים מהגאולה
מדרש תנאי קשה וחריף אודות יציאת מצרים מספר (מכילתא שמות י"ג י"ח): וחמושים עלו – אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות… ואימתי מתו? – בשלשת ימי אפלה, שנאמר (שמות י', כ"ג) "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו", שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב"ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם. (להרחבה על המדרש […]
למה זה קרה לנו?
פרשת חקת מספרת על מגפת נחשים ממיתים שנפסקת באמצעות קמע של נחש מנחושת (במדבר כ"א ה'-ח'): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר?! כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ: חָטָאנוּ כִּי […]
להיות אנחנו
שוב ושוב חוזר בספר ויקרא בכלל ובפרשת קדושים בפרט הציווי "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". אלא שבין הלכותיה של הפרשה, בין האיסור לשרוף את הילדים שלנו (למולך) ובכלל לפנות אל אובות וידעונים לאיסור לקלל את ההורים שלנו מופיע הציווי בלשון כפולה "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים". על הכפילות הזו אומר רבי אבין (ויקרא רבה כ"ד ח'): רבי אבין אמר: משל למלך […]
על קדושה ומשמעות
בפרשת קדושים חוזרת התורה שוב ושוב על הציווי: וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. בציווי הזה מתחילה הפרשה ובו היא מסתיימת. המדרש שואל למה צריך פעמיים? גם "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם" וגם "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים"? אחת התשובות המשעשעות שמביא המדרש היא זו: רבי אבין אמר: משל למלך שהיה לו מרתף של יין והושיב בו המלך שומרים. מהם נזירים ומהם שיכורים.לעת ערב בא לתן שכרם.נתן לשכורים […]