בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
כשהמיסטיקה ניצחה את המשנה
בתקופת התנאים מתחילה להתגבש מסורת קבועה של קריאה בתורה. בשבתות קוראים לפי הסדר ובתקופה התנאית ואפילו האמוראית לא ברור שהסדר הזה הוא לגמרי קבוע (ראו בבלי ל"ב א', שם הגמרא קובעת שבכל שבוע קוראים מהמקום שהפסיקו בו שבוע קודם). אפילו המנהג להפטיר בנביאים כבר ידוע למשנה (ומהברית החדשה עולה שהוא קדום לזמן המשנה) אם כי […]
גילו ברעדה – בין תקיעה לתרועה
בפרשת בהעלתך צווה משה רבנו להקים מערכת כריזה ותעמולה – החצוצרות. (במדבר י' א'-י'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף… וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת. וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד… וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת. וּבְהַקְהִיל, אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ… וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם […]
הבן האדיש וההיסטוריה הלא רלוונטית
אחד הדברים המפחידים אותי במיוחד הוא הרעיון שבניי לא ימצאו עניין במסורת שלי, בדברים הבסיסיים המכוננים את זהותי. שהם ינתקו שלשלת של אלפי שנים שאני מוצאת בה משמעות ועושר אינסופיים. איני מפחדת מהבן הרשע או מזה שאינו יודע לשאול. אני מפחדת מהבן האדיש. שהזהות הזו כבר אינה רלוונטית עבורו. מתוך כך אני מוצאת עניין עמוק […]
המדרש כפרשנות היסטורית
התורה מצווה לחגוג את סוכות כך (ויקרא כ"ג מ'): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. כידוע מנחמיה (פרק ח'), בתחילת ימי בית שני מתפרשת המצווה הזו כמצווה לקחת ענפים על מנת לבנות מהם סוכה, היא עיקר מצוות החג. אלא שעבור חז"ל […]
מהו בית
בסוכות, אנו מצווים על כך שהסוכה תהיה ביתנו. מצוה לאכול בסוכה, לישון בה, ללמוד ולארח בה, לקשט אותה, ובקיצור (בבלי, סכה, כ"ח ב'): תשבו כעין תדורו. אנחנו צריכים לעשות אותה הדירה שלנו. הגמרא מביאה מחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים. לדעת רבי אליעזר חייבים לבנות סוכה אחת לפני סוכות ולשבת בה כל שבעת הימים. לדעת חכמים […]