תגית: משפחתיות

שמחת תורה ושלום בית

"שמחת תורה" שקרוי בתורה שמיני עצרת מעורר תמיהה. שבוע שלם חגגנו את סוכות. מה עניינו של היום הזה? אחד המדרשים המפורסמים עונה כך (ילקוט שמעוני על התורה, תשפ"ב): אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה. והיה בנו של המלך טורח עם האורחים. וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו… עכשיו […]

מהו בית

בסוכות, אנו מצווים על כך שהסוכה תהיה ביתנו. מצוה לאכול בסוכה, לישון בה, ללמוד ולארח בה, לקשט אותה, ובקיצור (בבלי, סכה, כ"ח ב'): תשבו כעין תדורו. אנחנו צריכים לעשות אותה הדירה שלנו. הגמרא מביאה מחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים. לדעת רבי אליעזר חייבים לבנות סוכה אחת לפני סוכות ולשבת בה כל שבעת הימים. לדעת חכמים […]

הערה לשונית על משפחתיות

פרשת משפטים פותחת בדיני העבד והשפחה (שמות כ"א ב'): כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי… המילה משפחה בעברית כמו בשפות רבות אחרות קשורה למילה שפחה (והרד"ק מסביר ששתיהן לשורש ש.פ.ח. שמשמעו חיבור). כך למשל בלטינית: משפחה היא familia, ומילה זו קרובה למילים המציינות עבד (famulus) ושפחה (famula) במקביל הגבר נקרא (ולא רק בעברית) בעל או אדון. גם […]

יום המשפחה במלואות שנה לקורונה

בפתח פרשת משפטים מחדשת התורה חידוש מהפכני: את חירותו האפשרית של עבד. זהו חידוש מהפכני משום שהעבדות היא התשתית הכלכלית של העולם העתיק. החובה לשחרר עבד שקולה לרעיון שנצטרך לוותר על מחשבים ואינטרנט (או על מכונות בבית העסק של המהפכה התעשייתית). שחרור העבד אחרי שש שנים משמעו שאינך יכול לבסס את כוחך הכלכלי, בשום צורה על […]

החיים המוות והאבלים

פרשת ויחי מתארת בפרוטרוט את מות יעקב – הן את הרגעים לפני מותו והן את העיסוק בחניטתו, אבלו וקבורתו – פירוט שלא מצאנו לגבי אף אחד מגיבורי המקרא האחרים. נראה שספר בראשית שהכריז על עצמו (בראשית ה' א'): "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" ופתח בבריאה, מבקש לסיים מבחינה תמטית בעיסוק במוות. נדמה שמבנה הספר מבקש ללמד […]

ייעוד אל-הורות ופמיניזם

אחד מהדיאלוגים הקשים בין בני זוג בכל התנ"ך אם לא הקשה שבכולם מופיע בפרשת ויצא (בראשית ל' א'-ב'): וַתֹּאמֶר (רחל) אֶל יַעֲקֹב: הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי! וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר: הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?! הגמרא מסבירה את עמדתה של רחל (בבלי, נדרים ס"ד ב'): אמר רבי יהושע […]

להותיר חותם

פרשת נח נפתחת בפסוק (בראשית ו' ט'-י'): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים… הפסוק תמוה. ממתי הערכת אישיותו של אדם נקראת "תולדתיו"? תולדות הם הבנים. רק על נח מסופר לנו שצדיקותו ויחסו לאל הם "תולדתיו". ‏ האור החיים (רבי חיים בן עטר, המאות ה-17-18, […]

יום המשפחה במלואות שנה לקורונה

בפתח פרשת משפטים מחדשת התורה חידוש מהפכני: את חירותו האפשרית של עבד. זהו חידוש מהפכני משום שהעבדות היא התשתית הכלכלית של העולם העתיק. החובה לשחרר עבד שקולה לרעיון שנצטרך לוותר על מחשבים ואינטרנט (או על מכונות בבית העסק של המהפכה התעשייתית). שחרור העבד אחרי שש שנים משמעו שאינך יכול לבסס את כוחך הכלכלי, בשום צורה […]