סופי הדרכים המה רק געגוע
כל השבוע אני לומדת וכל השבוע הם כמעט חוזרים. ואני מיטלטלת אובדת, בין תקווה לקולות השברים. בהקדשה – לכל האמהות (ובכללן כל הקרובים והאוהבים) שגעגועיהן מלבנים את ליבן, הופכים אותו לפלדה מזהירה, ובד בבד מאיימים להופכו לאפר – אני מבקשת לעיין במבטה של אמו של משה ברך הנולד (שמות ב', ב'-ג'): וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן […]
המלאכים המלווים אותנו
פרשת וישלח נפתחת בשליחיו של יעקב לעשיו (בראשית ל"ב ד'-ו'): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. הזהר פותח […]
אותנטיות שמחה וטוב לב
בפרשת כי תבא ישנה רשימת קללות מצמררת שבסופה מסבירה התורה מדוע הן יבואו עלינו (דברים כ"ח מ"ה-מ"ז): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה… תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. "המגיד משנה", (פירוש מפורסם על ספר משנה תורה של הרמב"ם, שכתב רבי וידאל טי טולוזא, במאות ה13-14, הלכות לולב ח', ט"ו) […]
אם אין אני לי – תיאוריות של העצמי
משנה קצרה משמו של הלל הזקן (אבות, א' י"ד) מקפלת בעיני את כל רעיון התשובה בשלושה משפטים. אם אין אני לי מי לי. וכשאני לעצמי מה אני. ואם לא עכשיו אימתי. לכאורה המשנה פשוטה מאוד. אם לא אני אפעל עבור עצמי, אם לא אני אתקן, איש לא יעשה זאת במקומי. ואם אעשה רק לעצמי אני […]
עצמי אמיתי עצמי כוזב
פרשת בחקתי נפתחת במילים (ויקרא כ"ו ג'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. על המילים "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" אומר המדרש (ויקרא רבה ל"ה ז'): אמר רבי חנינא בר פפי: אמר להם, אם שמרתם את התורה, הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם. רבי חנינא מודע לכך שהבחירה שלנו מוגבלת. שאנו נתונים בסד של נתונים […]