אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ב'
לחלק א' בחלק הקודם סקרנו את יחסי ישראל והמואבים עד סוף תקופת השופטים. לאחר תקופת השופטים עולה שאול ומצליח להילחם במואבים כמו גם בעמים שכנים נוספים בהצלחה ניכרת (שמואל א' י"ד מ"ז-מ"ח). גם דוד, שבתקופה בה הוא מאפיונר שאליו מתקבצים כל אנשי המצוק, החייבים הבורחים מנושיהם וכל מרי הנפש, יושב עם המואבים (שמואל א' כ"ב […]
על שיח פמיניסטי
בפרשת פנחס מופיע סיפורן של בנות צלופחד – מחלה, נועה, חגלה, מלכה ותרצה. מהממצאים הארכיאולוגים אנו יודעים שמדובר בחמשת ערי מחוז השייכות לנחלת מנשה. משמע שלפי המסורת הישראלית נשים עמדו בראש בית אב גדול שהיה ראוי לנחלה, הקימו ערי מחוז ועמדו בראש הנפות האזוריות. במסורת הישראלית (בניגוד למסורת היהודאית) יש נשים שעומדות בראשי "חמולות" […]
ההיסטוריה של ברכת כהנים
במקדש היו אומרים את ה' ככתבו הברכה המפורסמת ביותר במקרא היא כמובן ברכת כהנים שמופיעה בפרשה שלנו. ברכה שכחה לא תש מאז ועד היום (במדבר ו' כ"ב-כ"ז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר. כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' […]
עין תחת עין – היסטוריה, הלכה ותפיסות צדק.
אחד החוקים המפורסמים בפרשת משפטים, שהפך לביטוי בעברית המדוברת הוא "עין תחת עין". כך מבהירה התורה (שמות כ"א י"ח-כ"ה): וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה: רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא… וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת […]
האתוס של ספר שמות
לכל יצירה אמנותית ולכל תרבות בכללותה יש אתוסים מכוננים. ספר שמות הוא ספר – יצירה ספרותית, אבל הוא עוסק בכינונה של התרבות שלנו, תרבות שמתחילה בספר הזה מחדש. בספר שמות הופכים בני יעקב לעם ישראל לראשונה. ה' י-ה-ו-ה מתגלה לעולם לראשונה. בהתאמה, הספר מתאר את כינונה של תרבות חדשה המבוססת על יציאה מעבדות לחירות וקבלת […]