על הקרבה
בפרשת מטות, אלהים מתחיל להכין את משה למותו בציווי הזה (במדבר ל"א ב'): נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ. על כך אומר המדרש (במדבר רבה כ"ב ב'): רבי יהודה אומר אילו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי(!)שאמר לו הקדוש ברוך הוא "נְקֹם" ו"אַחַר תֵּאָסֵף" – תלה הכתוב מיתתו […]
ללכת בחוקים
הפרשה נפתחת במילים (ויקרא כ"ו ג'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ המדרש שואל על הפועל החריג – חוקים שומרים. על חוקים מקפידים. מה זה ללכת בחוקים? על כך עונה המדרש (ויקרא רבה ל"ה א'): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" הדא הוא דכתיב (=זהו שכתוב) (תהלים קי"ט, נ"ט): "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ". אמר דוד: רבונו של עולם, בכל […]
העומדים מהצד
ספר ויקרא נפתח במילים (ויקרא א' א'): וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. המילים "ויקרא" ו"וידבר" הן כפילות מיותרת. היה אפשר להסתפק ב"ויקרא אל משה מאהל מועד לאמר" או "וידבר ה' אל משה מאהל מודע לאמר". כיוון שהדיבור עצמו מתחיל רק לאחר הפתיחה "וַיְדַבֵּר ה'" תוהה רבי יהושע מסכנין מדוע הוסיפה […]
תורת חסד
בפרשת חיי שרה, התורה מפרטת מאוד מאוד ושלא כדרכה את השיח בין עבד אברהם לרבקה ולמשפחתה, על אף שהדיאלוג ארוך, ועבד אברהם חוזר עליו במפורט בפני בני משפחתה של רבקה. על כך אמר רבי אחא (בראשית רבה ס' ח'): יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים. רבי אחא ממשיך ומשווה את הפירוט של שיחת […]
הכנסת אורחים ושייכות – גיוס הקהילה
הכנסת האורחים של אברהם אבינו הפכה לסמלו. במידה מרובה בזכות האופן שבו הוא מארח את המלאכים בפתיחת פרשת וירא. אחד משיאי האירוח מגולם בפסוק (בראשית י"ח ז'): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. את הריצה התמוהה של אברהם, מסביר המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ו) כך: […]